- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,454
- נקודות
- 1,280
אך אם יום או יומיים יעמד לא יוקם כי כספו הוא (כא, כא).
ברש"י – 'אם על יום אחד הוא פטור, על יומים לא כל שכן, אלא יום שהוא כיומיים, ואיזה זה מעת לעת' (מכילתא).
ויש לדעת כיצד דרשו זאת.
ונראה בזה, דהנה בפשוטו כוונת התורה לומר 'מיום ואילך', אם יום או יותר, דהיינו יומיים או שלושה וארבעה וכו', יעמוד. וכן הוא במקומות נוספים כגון 'על פי שניים עדים או שלשה עדים', שבדרך פשוטו, היינו שניים ויותר.
אמנם בדרך הדרש, בדרישת עומק הכתוב, למדו מזה שבהכרח ש'יום' האמור הכוונה בו היא 'מעת לעת', שאם הכוונה 'יום', לשעת האור בלבד, הרי שכשבאים להוסיף על זה, השיעור הוא 'יום ולילה'. וכאשר רואים שההוספה היא 'יומיים', בהכרח שהיום האמור בתחילה הוא מעת לעת, דהיינו 'יום ולילה'. (הגר"ל מינצברג - אוצרות בן מלך)
ברש"י – 'אם על יום אחד הוא פטור, על יומים לא כל שכן, אלא יום שהוא כיומיים, ואיזה זה מעת לעת' (מכילתא).
ויש לדעת כיצד דרשו זאת.
ונראה בזה, דהנה בפשוטו כוונת התורה לומר 'מיום ואילך', אם יום או יותר, דהיינו יומיים או שלושה וארבעה וכו', יעמוד. וכן הוא במקומות נוספים כגון 'על פי שניים עדים או שלשה עדים', שבדרך פשוטו, היינו שניים ויותר.
אמנם בדרך הדרש, בדרישת עומק הכתוב, למדו מזה שבהכרח ש'יום' האמור הכוונה בו היא 'מעת לעת', שאם הכוונה 'יום', לשעת האור בלבד, הרי שכשבאים להוסיף על זה, השיעור הוא 'יום ולילה'. וכאשר רואים שההוספה היא 'יומיים', בהכרח שהיום האמור בתחילה הוא מעת לעת, דהיינו 'יום ולילה'. (הגר"ל מינצברג - אוצרות בן מלך)