וזאת הברכה איך קנו שבט זבולון את החלזון שבחלקם (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול (לג יט)

במגילה ו. איתא דזבולון היה מתרעם על חלקו שלא היו לו שדות וכרמים אלא ימים ונהרות, ואמר לו הקב"ה כל השבטים צריכין לך על ידי החלזון שבחלקך, ואמר לפניו רבש"ע מי מודיעני, הלא יכולים ליטול את החלזון שלא מדעתי בלא דמים, והשיבו הקב"ה שכל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום, דכתיב שם יזבחו זבחי צדק. ופירש רש"י שם, "כאשר אסור גזל בעולה, כך לא יגזלו ממך כלום". מבואר שמי שנוטל חלזון בלא רשות משבט זבולון הוי גזל. וכן נראה מלשון הספרי "שכל מי שגונבך לא יהא בפרקמטיא של כלום", משמע דזה נחשב גניבה. וקשה למה הוי גזל, במה זכו שבט זבולון בחלזון שהוא בים, ואע"פ שעלה מן הים לתוך חלקם מ"מ לא זכו בו בקנין חצר משום דהוי חצר שאינה משתמרת.

והראה רבינו הגר"ד לנדו שליט"א שבב"ק פא. איתא דאחד מהתנאים שהתנה יהושע הוא שמותר להטיל חכה לדוג דגים בימה של טבריא, ואע"פ שכולה בחלקו של נפתלי היא, ומבואר בתוס' וברשב"א שם שההיתר לשאר השבטים הוא רק בחכה ולא במכמורות ורשתות, ובתוספתא שם פ"ח ה"ו "אין השבטים צדין דגים מימה של טבריא מפני שהוא של נפתלי", והיינו במכמורות ורשתות וכנ"ל, ועכ"פ מבואר שהדגים שייכים לאותו השבט, ולכן לולי תנאי יהושע לא היו רשאים שאר השבטים לדוג שם כלל, וגם לאחר התנאי ההיתר אינו אלא בחכה. וקשה כנ"ל, במה זכו בני השבט בדגים.​

 

[גרינפלד]

וקשה למה הוי גזל, במה זכו שבט זבולון בחלזון שהוא בים, ואע"פ שעלה מן הים לתוך חלקם מ"מ לא זכו בו בקנין חצר משום דהוי חצר שאינה משתמרת.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א הוסיף להקשות, דבלא"ה חצר השותפין אי"ז ברור שהיא זוכה להם מציאה, דדעת הקצוה"ח בסי' ר"ס סק"א שחצר השותפין אינה קונה להם מציאה, משום דשנים שהגביהו אינם זוכים אלא מדין מיגו דזכי לנפשיה וכו', ואין זה שייך בחצר, ובנתיה"מ שם סק"ט סובר שקונה לשותפין.​