שיר איכה ?!

[בן פטורא]

אייכה נשאל אב קדמון
ולא אחר לענות
הראה פניו מתוך הבזיון
לשמע קולך נאות

יעלה זכר אב המון
ואמונתו מי' הנסיונות
ובן נעקד לרצון
ועיוורונו מרוב דמעות

בכי מר מלאכיך אשר לא יכולו
להביט המחזה

והנה שואגים בניך אייכה
זה כמה ואין משגיח
באי באש ובמים למען יחודך
ופיהם חתום ואין יטיח
דברים כנגד כבודך

נעשק עולל מחיק אמו
והיא אחת שאלה
ימות זכאי ואל יפשע
ובעודו חבוק בה
וחלבה על לשונו
נשאה היא זאת התפלה

הבט גבעת הערלות
אשר נימולו בימי הזוועות
בסכין קהה, ביד אם הומה
בלא עזרה, ופמלייא
במחבוא, מתחת השמיכה
מיששה, גיששה, ותכרות הערלה
אף כי ידעה, כי נחתם דינו למיתה
ותחת כי תשקוד
להחיותו, ולהנעים זמנו
הקצוב במשורה
אליך הקדישתו כעולה וכמנחה

אייכה ?!

המצא בעת גלות
עמי
שמע ענות
עני
ובחלוני קשור חוט
שני
המצא מפלט ותקוה .

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אייכה נשאל אב קדמון
ולא אחר לענות
הראה פניו מתוך הבזיון
לשמע קולך נאות

יעלה זכר אב המון
ואמונתו מי' הנסיונות
ובן נעקד לרצון
ועיוורונו מרוב דמעות

בכי מר מלאכיך אשר לא יכולו
להביט המחזה

והנה שואגים בניך אייכה
זה כמה ואין משגיח
באי באש ובמים למען יחודך
ופיהם חתום ואין יטיח
דברים כנגד כבודך

נעשק עולל מחיק אמו
והיא אחת שאלה
ימות זכאי ואל יפשע
ובעודו חבוק בה
וחלבה על לשונו
נשאה היא זאת התפלה

הבט גבעת הערלות
אשר נימולו בימי הזוועות
בסכין קהה, ביד אם הומה
בלא עזרה, ופמלייא
במחבוא, מתחת השמיכה
מיששה, גיששה, ותכרות הערלה
אף כי ידעה, כי נחתם דינו למיתה
ותחת כי תשקוד
להחיותו, ולהנעים זמנו
הקצוב במשורה
אליך הקדישתו כעולה וכמנחה

אייכה ?!

המצא בעת גלות
עמי
שמע ענות
עני
ובחלוני קשור חוט
שני
המצא מפלט ותקוה .

לחץ כדי לכווץ...

הנה קצף קצפתי
ורוחי סוערת בי

הלא שבעת בוז וקושי
וטובות אלהיך ממך נשי

הבט נא לפניך
קיבוץ גלויותיך

הרמת כבודך וקרנך
בארצך ובעמך

אל נא תכפור בטובה
ותזכור חינם את הדגה

הרי טובות אלהינו
גדול חסדו עלינו

נחם הוא על הרעה
וירבה מאוד את הטובה

ויאמר בן פטורא
בתוך קהל הגולה

אך זכר אזכור
קושי ומרור

ולמה פניך רעים
וה' דבר טובים

עד מתי לרעה
די כבר לתלונה

הבט ופנה אל התיקון
הנה נתקבל התחנון

שא עיניך והתבוננת
הנה החצי ממך והנה

כוס מלאה וריקה
לא חכמה להתעלמה

חסדי ה' אזכיר תהילותיו
על כי רבו ועצמו טובותיו

 

[שמריהו בן יוסף]

א

לחץ כדי לכווץ...

בָּעֵת יִרְבֶּה גֶבֶר לִנְהֹם עֲלֵי חֶלְדוֹ וִילִיל מָרוֹת יַשְׁמִיעַ בְּמִשְׁכָּנוֹ,
נַפְשׁוֹ תִתְעַטֵף בַּחֹשֶׁךְ וְתִמְאַס אוֹר שֶׁמֶשׁ הַמְּאִירָה עַל שֻׁלְחָנוֹ,
פָּנָיו יַקְדִיר בִּבְכִי אֶל מַר יִשְׁתּוֹקֵק וְיִתְעַלֵּם מִטּוּב יוֹצְרוֹ וּמִמְּעוֹנוֹ.
טֳהָר-חֶסֶד מִמָּרוֹם יִשְׁפֹּךְ עָלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה וְהוּא אֶת עֵינָיו יַעְצִים מִרְאוֹתוֹ,
וָיִתְלוֹנַן עַל כָּל עָמָל וְעַל כָּל נֶגַע וְלֹא יַכִּיר חַסְדֵי קוֹנוֹ וּזְרוֹעוֹ וְעֻזּוֹ,
רָמָה יְדֵי הָאֵל יَומָם וְהוּא יְקוֹנֵן עַל רָעוֹת אֲשֶׁר בָּדָה מִלִּבּוֹ וּמִדִּמְיוֹנוֹ,
אַךְ אִם יָקִיץ מֵעִוְרוֹן שְׁאוֹל יִרְאֶה כִּי נֹעַם ה' מַלְאוּ כָל נְוֵה מַשְׁכְּנוֹ.


יִשְׂמַח לְבַב גֶּבֶר אֲשֶׁר יָשִׁיר לְאֵל,
שָׁבָה נַפְשׁוֹ לִרְאוֹת בְּטוּב יוֹצֵר הַכֹּל,
עָטָה תְהִלָּה עַל רֹאשׁוֹ בְּשִׁיר וְהַלֵּל.
יַכִּיר חַסְדֵי שָׁמַיִם הַמְּאִירִים לָעַד,
הֶאֱזִין לְקוֹל שִׁרָתוֹ בְּרוֹב חֶסֶד וָחֵן,
וּפָרַשׂ כַּנְפֵי נְעִימָה עַל כָּל עָמָל וָפַחַד.
מַעַנְיְנוֹת מַרְפֵּא יִמְצָא בְּהוֹד הַבְּרִיאָה,
נַפְשׁוֹ תָגִיל בִּזְרוֹעַ אֵל הַמִּתְנַשְּׂאָה,
חֲסָדָיו יִרְאֶה בְּכָל פִּנָּה וְזָוִיָּה.
לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יִשְׂמַח בְּצֵאתָהּ בִּגְבוּרָה,
תִּתְרַחֵב נַפְשׁוֹ בִּרְאוֹת הַטּוּב וְהָאוֹר,
דַּרְכּוֹ יָאִיר בְּשִׁיר וּבְתִפְאַרָה.
נָעִים לְזַמֵּר לַשֵּׁם אֲשֶׁר גָּמַל טוֹבוֹת.

 

[איש חסיד היה]

הנה קצף קצפתי
ורוחי סוערת בי

הלא שבעת בוז וקושי
וטובות אלהיך ממך נשי

הבט נא לפניך
קיבוץ גלויותיך

הרמת כבודך וקרנך
בארצך ובעמך

אל נא תכפור בטובה
ותזכור חינם את הדגה

הרי טובות אלהינו
גדול חסדו עלינו

נחם הוא על הרעה
וירבה מאוד את הטובה

ויאמר בן פטורא
בתוך קהל הגולה

אך זכר אזכור
קושי ומרור

ולמה פניך רעים
וה' דבר טובים

עד מתי לרעה
די כבר לתלונה

הבט ופנה אל התיקון
הנה נתקבל התחנון

שא עיניך והתבוננת
הנה החצי ממך והנה

כוס מלאה וריקה
לא חכמה להתעלמה

לחץ כדי לכווץ...

פלגי מים תרד עיני
על עני בת עמי

כי המיר תקוה ישנה
לחסות בצל השכינה
וזה אשר כמה נכסוף
דבקות וקרבה עד אין סוף

ועתה שמחה וצהלה
כביכול אתחלתא דגאולה

לא נחמה היא זו
אין אנו מסתפקים בכזו

שלולית מול הים
לא תספר ולא נאמר דים.

ואף גם זאת
שמחתם תענה עזות

ולא זכרו צער ואבלה
של אב שהגלה.

ובודאי הדבר כי

חסדי ה' אזכיר תהילותיו
על כי רבו ועצמו טובותיו

לחץ כדי לכווץ...

בכל עת תמיד נהלל
שלא כגמולי לי עולל

משפיע עלינו רוב טובה
בחסד, בחמלה ואהבה

אבל מזעקה לא נרפה
צעקה בלב ובפה

אייכה???
למכתנו תעלה ארוכה

 

[ישעיהו מנחלת דן]

פלגי מים תרד עיני
על עני בת עמי

כי המיר תקוה ישנה
לחסות בצל השכינה
וזה אשר כמה נכסוף
דבקות וקרבה עד אין סוף

ועתה שמחה וצהלה
כביכול אתחלתא דגאולה

לא נחמה היא זו
אין אנו מסתפקים בכזו

שלולית מול הים
לא תספר ולא נאמר דים.

ואף גם זאת
שמחתם תענה עזות

ולא זכרו צער ואבלה
של אב שהגלה.

ובודאי הדבר כי

בכל עת תמיד נהלל
שלא כגמולי לי עולל

משפיע עלינו רוב טובה
בחסד, בחמלה ואהבה

אבל מזעקה לא נרפה
צעקה בלב ובפה

אייכה???
למכתנו תעלה ארוכה

לחץ כדי לכווץ...

רק קצפתי ואתפלץ
על ריבוי היגון עד אין קץ
ודברי טובות כמו נשכחו
בטלו ברוב דרוב כלא היו

 

[ישורון בן מלך]

ואנכי ראיתי תמהתי,
האחד מקונן אומר לוּ מַתּי,
ושני לעומתו עונה שָמחְתי,
אני הסכל שלא התווכחתי,
ולתומי סברתי,
כי בבית רבי גרסתי,
עת ספוד,
ועת רקוד,
זאת ועוד,
כדברי איש חסיד היה,
רב הכאב והמכה חיה,
אם נטעה, בזו האשליה,
וננטוש הדרך ראינו רבותינו מקוננים,
בכל שנות הגלות תמיד צערם מתנים,
ועדין אנו במעון תנים,
מתינו לפנינו והננו אוננים,
ואיך ימצאו המתלוננים,
הבו קולכם בשיר ורננים,
שמא חסר ואינם מבינים....?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

בָּעֵת יִרְבֶּה גֶבֶר לִנְהֹם עֲלֵי חֶלְדוֹ וִילִיל מָרוֹת יַשְׁמִיעַ בְּמִשְׁכָּנוֹ,
נַפְשׁוֹ תִתְעַטֵף בַּחֹשֶׁךְ וְתִמְאַס אוֹר שֶׁמֶשׁ הַמְּאִירָה עַל שֻׁלְחָנוֹ,
פָּנָיו יַקְדִיר בִּבְכִי אֶל מַר יִשְׁתּוֹקֵק וְיִתְעַלֵּם מִטּוּב יוֹצְרוֹ וּמִמְּעוֹנוֹ.
טֳהָר-חֶסֶד מִמָּרוֹם יִשְׁפֹּךְ עָלָיו יוֹמָם וָלַיְלָה וְהוּא אֶת עֵינָיו יַעְצִים מִרְאוֹתוֹ,
וָיִתְלוֹנַן עַל כָּל עָמָל וְעַל כָּל נֶגַע וְלֹא יַכִּיר חַסְדֵי קוֹנוֹ וּזְרוֹעוֹ וְעֻזּוֹ,
רָמָה יְדֵי הָאֵל יَומָם וְהוּא יְקוֹנֵן עַל רָעוֹת אֲשֶׁר בָּדָה מִלִּבּוֹ וּמִדִּמְיוֹנוֹ,
אַךְ אִם יָקִיץ מֵעִוְרוֹן שְׁאוֹל יִרְאֶה כִּי נֹעַם ה' מַלְאוּ כָל נְוֵה מַשְׁכְּנוֹ.


יִשְׂמַח לְבַב גֶּבֶר אֲשֶׁר יָשִׁיר לְאֵל,
שָׁבָה נַפְשׁוֹ לִרְאוֹת בְּטוּב יוֹצֵר הַכֹּל,
עָטָה תְהִלָּה עַל רֹאשׁוֹ בְּשִׁיר וְהַלֵּל.
יַכִּיר חַסְדֵי שָׁמַיִם הַמְּאִירִים לָעַד,
הֶאֱזִין לְקוֹל שִׁרָתוֹ בְּרוֹב חֶסֶד וָחֵן,
וּפָרַשׂ כַּנְפֵי נְעִימָה עַל כָּל עָמָל וָפַחַד.
מַעַנְיְנוֹת מַרְפֵּא יִמְצָא בְּהוֹד הַבְּרִיאָה,
נַפְשׁוֹ תָגִיל בִּזְרוֹעַ אֵל הַמִּתְנַשְּׂאָה,
חֲסָדָיו יִרְאֶה בְּכָל פִּנָּה וְזָוִיָּה.
לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יִשְׂמַח בְּצֵאתָהּ בִּגְבוּרָה,
תִּתְרַחֵב נַפְשׁוֹ בִּרְאוֹת הַטּוּב וְהָאוֹר,
דַּרְכּוֹ יָאִיר בְּשִׁיר וּבְתִפְאַרָה.
נָעִים לְזַמֵּר לַשֵּׁם אֲשֶׁר גָּמַל טוֹבוֹת.

לחץ כדי לכווץ...

שיר הלל בכשרון וחן
מעטו זורם נובע ובוחן
ראה ויתבונן מחלוקת
יעטה עליה שירתו לתפארת
הוא הגבר הוקם בהדר
והכול שב אל העפר
בא יבוא לפשר ולהעיר
נחה ידו וקולמוסו יבעיר
יען לקח צד ויצדיק ישעיהו
ולא חשך שבטו מבן פטריהו
סוף דברינו ריבוי תהילות
פינו ימלל ברוך אל ההודאות

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ואנכי ראיתי תמהתי,
האחד מקונן אומר לוּ מַתּי,
ושני לעומתו עונה שָמחְתי,
אני הסכל שלא התווכחתי,
ולתומי סברתי,
כי בבית רבי גרסתי,
עת ספוד,
ועת רקוד,
זאת ועוד,
כדברי איש חסיד היה,
רב הכאב והמכה חיה,
אם נטעה, בזו האשליה,
וננטוש הדרך ראינו רבותינו מקוננים,
בכל שנות הגלות תמיד צערם מתנים,
ועדין אנו במעון תנים,
מתינו לפנינו והננו אוננים,
ואיך ימצאו המתלוננים,
הבו קולכם בשיר ורננים,
שמא חסר ואינם מבינים....?

לחץ כדי לכווץ...

בן מלך יתהלך בדרך ישר
לא ימנע טוב מבעליו השר
לא יתעלם מחסדים וטובות
לא ידמיין ריבוי צרות ויגונות
ודאי אנו מבינים היטב לעומק
גלות וריחוק הדעת מחוקר ובודק
אם זאת לא נוכל לכזב באלהי האמת
על אשר הרגשתנו הפשוטה מנעמת

 

[בן פטורא]

זה יבקש לכבות היגון בשכבת טל
כך נראה לי כך לבבי מורגל
וזה בשם רבו יאמר
מעשיהם בעטו סיפר
זה יאמר הבט נא רוב טובה
ובשניו עוד תקועה דגה
וזה יביאני על ארץ חמדה
הבט ביופיה אכול פירותיה
ראה נופה הנה גם קמה מדינה
על עפרות שממותיה
ראה איכה עיר רבתי
בירתה נהייתה
ובלבה משפט וכנסיה
120 בה ובינהם כמה ערביים

ושם אלו-ה לא מוזכר
תורתו קרעים קרעים
בעינם
דוד גבור מלחמה
אוחז החרב איש צבא
ברמח ובשסה
ובלבם שטוף הזימה
יחקקו סמלו
על דגלם

ומשה אף הוא
מחוקק מדעתו
ועקידה בפיהם לא יזכירו

שבנו על ארץ
דהר עטו במרץ
לכו נרננה
הנה הרפה השרץ
אך קימעא
ושמע זעקת נשמתך