כללי אכל בטעות בתענית (1 צופה)

[הרב מרודוש]

יל"ד במי שאכל בטעות בתענית
דקיי"ל דאסור לאכול יותר דמי שאכל שום יחזור ויאכל שום
וא"צ להשלים את התענית (עכ"פ בתענ"צ) כמבואר בשו"ע סי' תקסח'
האם מקרי שעדיין הוא צם?
ונפ"מ לענין לקרותו לתורה
וכן יל"ד לברכת כהנים (ולכאו' לא תלוי בנידון הקודם)
אמנם לענין עננו במ"ב תקסח' פסק שאומר מפני שתקנו חז"ל להתענות בו
וצ"ע

 

[חיים ש]

אין לקרותו לתורה, כיון שלא צם,
כן שמעתי מרבי,
לברכת כהנים לא שמעתי.

 

[האוצר הגנוז]

אין לקרותו לתורה, כיון שלא צם,
כן שמעתי מרבי,
לברכת כהנים לא שמעתי,

לחץ כדי לכווץ...

בסוף שורה שמים נקודה ולא פסיק.

הקפד על ניסוח תקני, לשון ברורה, איות נכון ופיסוק מסודר.

תקנון הפורום | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הרב מרודוש]

אין לקרותו לתורה, כיון שלא צם,
כן שמעתי מרבי,
לברכת כהנים לא שמעתי.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' ברכת כהנים אינה קשורה לתענית
אלא עצם זה שאין חשש שיכרות
לכן גם אם נניח שנקרא שצם עדיין ברכת כהנים אינו אומר

 

[בית תפילה]

​

כתב השו"ע סי' תקס"ח סעי' א' "נדר להתענות יום זה ושכח ואכל, משלים תעניתו; והוא הדין אם היה תענית חלום, או שהיה ת"צ, או שהיה יום ידוע לו להתענות ביום שמת בו אביו או רבו; אבל אם נדר להתענות יום א' או שני ימים, וכשהתחיל להתענות שכח ואכל כזית, איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר".
וכתב המשנ"ב ס"ק ג' "וה"ה וכו' תענית צבור – ונראה דבת"צ אף על פי שאכל יכול לומר עננו בתפלתו דשייך לומר ענינו ביום צום התענית הזה כמו שתקנו חכמים להתענות בו וכדלעיל בסימן תקס"ה אבל אם הוא תענית יחיד אף על פי שמחוייב להשלים כל שאכל כשיעור שהיה מאבד תעניתו אם לא היה נודר יום זה לא יאמר ענינו [נהר שלום]", וכ"כ הכה"ח בס"ק ח'.
ובשיעור האכילה והשתיה שנחשב לו כאילו שבר הצום כתב המשנ"ב בס"ק ה' "ואכל כזית – אבל פחות מכזית אף דלכתחלה אסור לאכול אפילו משהו מ"מ בדיעבד מתענה ומשלים וא"צ יום אחר ואסור לאכול היום יותר כיון שקבלו בתענית מאתמול ויותר מזה דאפילו אכל כזית רק שלא אכלו בפ"א ושהא בינתיים יותר מאכילת פרס לא מצטרף ודינו כפחות מכזית שאינו מאבד תעניתו בזה ולענין שתיה השיעור אם שתה מלא לוגמיו הא פחות מזה לא מקרי שתיה בדיעבד ומשלים תעניתו וא"צ להתענות יום אחר" ומה שכתב להשלים ליום אחר היינו דווקא בנדר להתענות יום אחד ולא אמר מתי וראה לקמן.

עליה לתורה
כתב השו"ע סי' תקס"ו סעי' ו' "יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית צבור מי שלא התענה; ואם הכהן אינו מתענה, יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה",
כתב המשנ"ב בס"ק י"ט "שאין עומד לקרות וכו' – עיין במ"א דדוקא במנחה אבל בשחרית מותר לעלות אף על פי שדוחין פ' השבוע וקורין ויחל מ"מ עכ"פ הלא קוראין בתורה בלא התענית אלא א"כ התענית באמצע שבוע ויש מאחרונים שמפקפקין עליו בזה ומ"מ בדיעבד אם קראוהו לכו"ע יעלה".
וכתב עוד בס"ק כ"א "ודע דבדיעבד אם קראוהו במנחה למי שאינו מתענה יש דעות בין הפוסקים אם יעלה [דיש מחמירים בזה דהוי חשש ברכה לבטלה דלא תקנו קריאה זו אלא בשביל המתענים והפוסקים שמקילין בזה טעמם דהברכה הוא מפני כבוד הצבור] וע"כ צריך ליזהר מאד שלא להיות בביהכ"נ כדי שלא יקראוהו. ובדיעבד אם קראוהו והוא איש ת"ח ומחמת איזה אונס אירע שלא התענה בת"צ וצר לו לומר להם שלא התענה כדי שלא יהיה ח"ה בדבר נראה שיוכל לסמוך בשעת הדחק על המקילין ויעלה".
וכתב הכה"ח בס"ק מ"ד "ואם טעו וקראו לספר תורה אותו שאינו מתענה (היינו אפילו במנחה ואפילו ביום ראשון שלישי רביעי וששי) יעלה ויברך שאין כאן איסור כל עיקר. ב"ח. וכן כתב בתשובת אמונת שמואל סימן מ"ו. ובספר בני חיי פסק דאפילו לכתחלה יכולין לקרותו יעו"ש. מיהו בבית יוסף סימן קל"ה משמע דאפילו קראו לאינו מתענה לעלות לספר תורה אינו עולה יעו"ש. וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ד' לדעת הבית יוסף יעו"ש. וכן כתב הט"ז ס"ק ז'. וכן הסכים אליה רבה סימן קל"ה אות ו', זרע אמת סימן פ"ו, וכתב ודלא כהגנת ורדים יעו"ש. ומה שכתב המגן אברהם ס"ק ח' ליכא איסורא אם עולה לספר תורה, דעת הט"ז שם דאיסורא נמי איכא משום ברכה לבטלה יעו"ש. וכן הוא דעת האליה רבה שם. וכן כתב בהלכות קטנות חלק א' סימן ד'. וכן הוא דעת הזרע אמת שם".

 

[חקר הלכה]

יל"ד במי שאכל בטעות בתענית
דקיי"ל דאסור לאכול יותר דמי שאכל שום יחזור ויאכל שום
וא"צ להשלים את התענית (עכ"פ בתענ"צ) כמבואר בשו"ע סי' תקסח'
האם מקרי שעדיין הוא צם?
ונפ"מ לענין לקרותו לתורה
וכן יל"ד לברכת כהנים (ולכאו' לא תלוי בנידון הקודם)
אמנם לענין עננו במ"ב תקסח' פסק שאומר מפני שתקנו חז"ל להתענות בו
וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

לא מצינו חילוק בפוסקים בין נאנס לגמרי או כשאכל בטעות וצריך להשלים בפחות מכזית.

 

[לחושבי שמו]

יש הבדל בין אוכל בטעות לבין אוכל במזיד?
ולכאו' גם ביוהכ''פ יל''ד האם הורגים על כזית שני [לפו''ר].

 

[הרב מרודוש]

לכאו' גם ביוהכ''פ יל''ד האם הורגים על כזית שני [לפו''ר].

לחץ כדי לכווץ...

ביוה"כ זה ענוש כרת
וכוונתך על מלקות