בראשית רבה נו ז
ויאמר אל תשלח ידך וסכין היכן היה? נשרו שלוש דמעות ממלאכי השרת, ושחת הסכין. אמר לו: אחנקנו! אמר לו: אל תשלח ידך אל הנער! אמר לו: אוציא ממנו טפת דם! אמר לו: אל תעש לו מאומה, אל תעש לו מומה.
ספורנו - "ממני" שאתה ירא אלהים יותר ממני שאני מלאך וראוי למעלה יותר ממני כאמרם ז"ל גדולים צדיקים וכו'. שאתה בפעל ירא אלהים כמו שהיה האל יודע קודם לכן שהיית ירא אלהים בכח ותפול ידיעתו הפועלת על הנמצא בפעל:
מלבי"ם - וע"ז אמר "כי עתה," מן המצוה השניה שקיימת, "ידעתי כי ירא אלהים אתה כי לא חשכת", ר"ל מה שחשכת אותו מן המות, לא היה בו איזה כוונה ומחשבה חיצונית, שיעלה על לבך שחשכת ממות "את בנך" מצד שהוא "בנך יחידך," לא על כוונה זאת חשכת אותו, רק ממני עשית זאת, רק למלאות צווי בלא כוונה אחרת זרה
מובא בחגיגה י"ב ע"ב לפי גירסת הגהות הב"ח
ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן וכו' מאי מקריב וכי תעלה על דעתך שיש לשם כבשים, אלא מקריב נשמתן של צדיקים