- הודעות
- 35
- תודות
- 113
- נקודות
- 40
בשו"ע (תע"ב ס"ה) כתב שתלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה, ובשעה"צ (סק"כ) כתב שהסיבה שאע"פ שחייב במצוות הסבה מ"מ כבוד רבו עדיף כיון שכבוד התורה עדיף,
וצ"ע שאם לדברי השעה"צ אכתי מחוייב בהסיבה רק נדחה מחמת רבו (ולא כצד שי"ל שאי"צ דרך חירות בפני רבו להסב) א"כ למה מותר לו לאכול אצל רבו דהא אפשר לקיים שניהם אם יאכל במקום אחר, ובעיקר יל"ע דסו"ס אחר הסדר שישוב לביתו יתחייב שוב לחזור באכילת מצות וד"כ לקיים דין הסבה.
ובסעיף ז' פסק שאם לא הסב באכילת מצות וד"כ צריך שוב לאכול ולשתות (אמנם הרמ"א פליג דבדיעבד סמכינן על הראבי"ה),
ויש להק' דמשמע שהוי דין בצורת קיום אכילת מצה וד"כ ולכן חוזר שוב ומברך אך מאידך גיסא מי שאוכל אצל רבו ואינו מקיים מצוות הסבה יוצא יד"ח אכילת מצה וד"כ, ומבו' שאי"ז דין בצורת ההסבה, ולולי דברי השעה"צ היה אפש"ל דהוי כמו נשים שודאי יוצאות יד"ח דהדרך חירות שלהם הוא בלי הסבה, אך השעה"צ כתב דהוי רק משום עדיפות כבוד התורה וא"כ צ"ע מ"ט אינו מעכב לשו"ע.
וצ"ע שאם לדברי השעה"צ אכתי מחוייב בהסיבה רק נדחה מחמת רבו (ולא כצד שי"ל שאי"צ דרך חירות בפני רבו להסב) א"כ למה מותר לו לאכול אצל רבו דהא אפשר לקיים שניהם אם יאכל במקום אחר, ובעיקר יל"ע דסו"ס אחר הסדר שישוב לביתו יתחייב שוב לחזור באכילת מצות וד"כ לקיים דין הסבה.
ובסעיף ז' פסק שאם לא הסב באכילת מצות וד"כ צריך שוב לאכול ולשתות (אמנם הרמ"א פליג דבדיעבד סמכינן על הראבי"ה),
ויש להק' דמשמע שהוי דין בצורת קיום אכילת מצה וד"כ ולכן חוזר שוב ומברך אך מאידך גיסא מי שאוכל אצל רבו ואינו מקיים מצוות הסבה יוצא יד"ח אכילת מצה וד"כ, ומבו' שאי"ז דין בצורת ההסבה, ולולי דברי השעה"צ היה אפש"ל דהוי כמו נשים שודאי יוצאות יד"ח דהדרך חירות שלהם הוא בלי הסבה, אך השעה"צ כתב דהוי רק משום עדיפות כבוד התורה וא"כ צ"ע מ"ט אינו מעכב לשו"ע.