אמירת "מלכנו... יחד שמך בעולמך" כו' סוף התפילה (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

בטור (אורח חיים סי' קכב) כותב "כן נהגתי לומר: "אלהי נצור" עד "וקלקל מחשבותם, מלכנו ואלהינו ואלהי כל בשר יחד שמך בעולמך, בנה עירך יסד ביתך שכלל היכלך קרב קץ ביאת משיחך פדה עמך שמח עדתך, עשה למען שמך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך עשה למען מלאכי מרומים עשה למען ימינך עשה למען צדקתך עשה למענך אם לא למעננו, למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענינו, יהיו לרצון אמרי פי" וכו'."

קטע שלם מתוך תפילה זו נשמטה מתוך הסידורים, ואינה נאמרת על ידי הכל, מ"מלכנו... יחד שמך" עד "שמח עדתך"
ובחלק מהסידורים, מופיע כתפילה בפני עצמה, לאומרה בין "וקלקל מחשבתם" ל"עשה למען שמך" ומתחלת במילים "יה"ר... שלא אכעוס"

ומתוך דברי הב"י בסימן הנזכר, עולה ש"עשה למען שמך" הוא חלק מן התפילה המתחילה במילים "מלכנו... יחד שמך בעולמך"

והכי איתמר בהגדה אמר שמואל כל הזריז לומר ד' דברים הללו וכו' אע"פ שלא הזכיר קודם לכן שיאמר ד' דברים הללו שייך לומר והכי איתמר על מה שכתב שיש מוסיפין לומר מלכנו אלהינו כלומר יש מוסיפין דברים אחר התפלה והכי איתמר בהגדה להוסיף דברים אחר תפלה וקשיא לי דאם כן מה צריך להביא ראיה מן הגדה לייתי ראיה מדאיתא בסוף פרק היה קורא דכל חד מרבנן הוה אמר מילתא בתר צלותיה ואפשר דמשום דבהגדה קאמר שהאומר ד' דברים הללו זוכה לקבל פני שכינה נקט לה ועוד דמס"פ היה קורא כבר כתב חדא מהנך מילי דהוו אמרי רבנן בתר צלותייהו דהיינו אלהי נצור ומהגדה מייתי להוסיף עוד ד' דברים הללו ואפשר שמה שכתב ויש מוסיפין לומר מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך זהו תחלת התוספות ועוד יש בו דברים עשה למען שמך ע"ל ימינך וכו' והשתא אתי שפיר מ"ש והכי איתמר בהגדה וכו' והגדה זו הביא הרוקח בסי' שכ"ג וגם המנהיג כתבו:

וכ"כ הב"ח שם "ויש מוסיפין לומר מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך כו' והכי איתמר בהגדה כצ"ל ופירושו דנקט רבינו תחלת התוספ' מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך ובאמרו וכו' הוא מרמז על מה שאומר בסוף ע"ל שמך ע"ל קדושתך ע"ל תורתך ע"ל ימינך וכו' כמו שמפורש נוסח זה בסמוך כשכתב רבינו וכן נהגתי כו' ועז"א רבינו והכי איתמר בהגדה וכו' "

ומענין מדוע נשמטה אמירה זו מתוך הסידורים הנפוצים? והאם יש מקום לחוש לדעה זו ולהקפיד באמירתה?​