הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,706
תודות
16,760
נקודות
655
בסידור עמודי שמים ליעב"ץ, נכתב קודם הקטע "שומר ישראל שמור שארית ישראל" וגו'
"ביום תענית אומרים זה"​
סידור עמודי שמים.jpg

וכן הוא בסידור הרש"ס​
רש''ס.png

ובמעשה רב (אות נא) "ואין אומרים שומר ישראל כי אם בתענית ציבור"
וראה במקור חיים (חוו"י) בסימן קלא שכתב "מ"ש בת"צ שומר ישראל בשחרית" וכו'.


ובסידור הרב בעל התניא נדפס כל הקטע מ'שומר ישראל' עד 'התרצה והתפיס לדור עני עי אין עוזר', ונכתב לאחריו "ע"כ מה שמוסיפין בשני ובחמישי".​
בעל התניא.png

ואמנם, נתפשט המנהג לאמרו בכל יום, בין בשחרית ובין במנחה, ולא ידעתי אימתי ולמה.​
 
דוגמא נוספת, בסידור שיצא לאור על ידי הרב יחיאל מיכל שטרן, רב שכונת עזרת תורה בירושלים
עיון תפילה - שטרן יחיאל מיכל.png
 
וכהמשך להנ"ל, אולי יוודע לו האם המוסכמות הינה אצל כלל החוגים (מלבד המוזכרים)?
איני יכול לומר על החוגים כולם, אולם דומני שזהו המנהג הרווח, ויוכיחו על כך הסידורים הנפוצים, בין נוסח אשכנז, בין נוסח ספרד.
כפי שהראיתי דוג' לעיל.
אמנם בסידורים מדוקדקים, יש שהביאו בזה מנהגים חלוקים, בפרט בסידורים מלפני המלחמה.

וכעת בדקתי בסידור 'אשי ישראל' הנקרא גם 'סידור הגר"א'
סידור אשי ישראל.png
ופלא בעיני שלא נזכר שם מנהג הגר"א המובא במעשה רב.

בסידור ר' וולף היידנהיים:
וניתן ללמוד מכך, שכבר בזמן הרוו"ה במהדורת הראשונה שנדפסה בשנת תקס"ו כבר היה קיים מנהג זה ב'הרבה קהילות'.
אך עדיין לא מצאנו מקור למנהג זה, ולסיבת התפשטותו.
 
ובסידור איזור אליהו עמ' סט:
ומה שהביאו מהסידורים שנדפסו ללא כל הוראה, ולדוג' סידור דרך שיח השדה לר' עזריאל ור' אליהו.png
איני יודע אם ניתן ללמוד מהשמטת הסידורים חידוש מנהג.
ואם כן, הרי שסידור זה המצולם נדפס בשנת 'תפ"א'. וקדם לסידור הרוו"ה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון