• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אתמול סיפר לי ידיד את אשר שמע מסבו, תלמיד ישיבת מיר בפולין, מה היה צורת הפורים דאז.
סדרי הלימוד התקיימו כרגיל. בשחרית שמעו מגילה וישבו ללמוד סדר א'. בצהריים היו מחליפים זה עם זה את סעודתם ויוצאים בזה מתל"א ומשלוח מנות גם יחד (עי' מגילה ז' ובדעות הראשונים שם)... היה שם איזה 'בדחן' שהיה הולך וחורז חרוזים לכבוד היום, ומלקט כמה פרוטות ממי שהיה לו לתת, ובזה חסל סדר פורים...
 
ובזה חסל סדר פורים...
תיקון: מכיון שהתלמידים שבישיבת מיר היו חרדים בטוחני שלא בזה "חסל סדר פורים" בודאי ובודאי שקיימו גם מצוות סעודת פורים.
ואולי יש ליישב בדוחק שקיימוהו בארוחת בוקר לפני סדר א' -ושתו אז יין ויישנו כדעת הרמ"א -והכל לפני סדר א' למרות שמובא (בהלכה שיש לקיימו אחרי מנחה).
 
למרות שמובא (בהלכה שיש לקיימו אחרי מנחה).
טעות. עיין משנה ברורה סי' תרצ"ה.
הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית, משום שטרודים במשלוח מנות ונמשכין ברוב עד המנחה, ואסורין להתחיל בסעודה קודם מנחה:

(ט) בעוד היום גדול: כתב אליה רבה בשם של"ה: המשובח מי שעושה סעודה בשחרית.

 
תיקון: מכיון שהתלמידים שבישיבת מיר היו חרדים בטוחני שלא בזה "חסל סדר פורים" בודאי ובודאי שקיימו גם מצוות סעודת פורים.
ואולי יש ליישב בדוחק שקיימוהו בארוחת בוקר לפני סדר א' -ושתו אז יין ויישנו כדעת הרמ"א -והכל לפני סדר א' למרות שמובא (בהלכה שיש לקיימו אחרי מנחה).
כמובן ששכחתי לכתוב מפורש שאת הסעודות שהחליפו ביניהם, אכלו, ובזה קיימו סעודת היום...
יין לא שתו, כיון שאפילו יין לקידוש היה יקר המציאות והיו מכינים אותו מצימוקים. (גם זה שמעתי אמש מידידי הנ"ל מפי סבו.)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון