איצי

משתמש חדש
gem
הודעות
23
תודות
77
נקודות
2
איתא בגמ׳ בשבת דף ל”א ע”א: "ת"ר מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו כמה תורות יש לכם אמר לו שתים תורה שבכתב ותורה שבעל פה א"ל שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך גיירני ע"מ שתלמדני תורה שבכתב גער בו והוציאו בנזיפה בא לפני הלל גייריה יומא קמא א"ל א"ב ג"ד למחר אפיך ליה א"ל והא אתמול לא אמרת לי הכי א"ל לאו עלי דידי קא סמכת דעל פה נמי סמוך עלי". וכתב שם רש"י "גייריה - וסמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו דלא דמיא הא לחוץ מדבר אחד שלא היה כופר בתורה שבעל פה אלא שלא היה מאמין שהיא מפי הגבורה והלל הובטח שאחר שילמדנו יסמוך עליו". ולכאורה צ"ב בדבריו שהרי אם אינו מאמין בתושבע"פ מן השמיים הוא מין ואפיקורס. ובאמת שהמהר"ל בחידושיו על אגדות הש"ס כתב שמוכח מזה שהקראים לאו בכלל המינים הם. וצ"ב רב בזה.
 
הרש"ש שם כתב:
רש"י ד"ה גייריה. שלא היה כופר כו' אלא שלא היה מאמין כו'. נ"ל כוונתו דכופר לא מיקרי אלא אחר החקירה בכל חלקי הסותר אבל זה לא חקר ולא נוכח אלא שלא היה מאמין כו' לכן הובטח שלאחר שיברר אליו אמיתת הדברים ישוב מאמין.
 
איני כעת בסוגיא, אך זכורני שבעבר יצא לי שהאמין שצריך לקיים רק לא ידע שדבר זה נתקבל משמים רק שחז"ל תיקנו, והאמין שיש תורה מהשמים וכו' רק לא בדיוק הבין את הענין. פחות או יותר
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון