וירא אשר שמעת בקולי (1 צופה)

[אלף בית]

(טז) ויאמר בי נשבעתי נאם ידוד כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך.
(יח) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי.

מדוע בפסוק יח חוזר ואומר עקב וגו', וכבר מוזכר בפסוק טז יען אשר עשית.

(יט) וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע.
מה צורך בסיפור הזה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מדוע בפסוק יח חוזר ואומר עקב וגו', וכבר מוזכר בפסוק טז יען אשר עשית.

לחץ כדי לכווץ...

שכן יש כאן תוספת בברכה "והתברכו בזרעך".

 

[יישר כח גדול]

(יט) וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע.
מה צורך בסיפור הזה?

לחץ כדי לכווץ...

ר' שלמה פישר זצ"ל (דרשות בית ישי, סוף דרוש לח):
"וכבר כתב חכם אחד מחכמי אומות העולם, בספרו על העקדה, כי הפסוק המרשים ביותר בפרשה זו הוא הפסוק שבו סיימה התורה הקדושה את הסיפור, 'וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע', וכתב, שהפסוק משאיר לנו רושם, כאילו אברהם אבינו עליו השלום פתח לו חנות של סדקית בבאר שבע.."

באופן דומה כותב רש"ר הירש, שהכתוב מדגיש "וישב אברהם אל נעריו", ולא עוד אלא שהכתוב מדגיש "יחדיו", כדי לומר שעל אף הניסיון הגדול שעברו אברהם ויצחק, לא התנשאו בלבם על נעריהם להתרחק מהם, אלא הלכו עמם "יחדיו". וזו לשון הרש"ר הירש:

"בכל שאר חוגי אנשים, היו נוהגים אחרת. אחרי התעלות כזו אל קרבת ה', אחרי התרוממות כזאת מעל לכל תחום ארצי, הרי אנשים כאברהם וכיצחק היו מתמלאים עד כדי כך מחשיבות עצמם והעניין האלוקי, ששוב לא היה להם כל עניין בחיים הארציים הרגילים ובבני אדם ארציים רגילים. קירבה כזאת לה', אף אם רק מדומה היא, מולידה בדרך כלל בכל מקום מידה של התנשאות, המביטה בגאווה אל שפל מדרגתם של שאר בני אדם כ'בני חלוף מבשר ודם', ונמנעת מלבוא עמם במגע.

שונה בתכלית היא הרוח אשר מעשה המופת של אברהם ויצחק ינחילנה לדורות. לאחר שזה עתה השלימו את העליון שבמעשי אדם עלי אדמות, הנה שבים הם אל האנשים אשר השאירום לרגלי הר המוריה, והולכים עמם יחדיו, ואין מעלתם גבוהה בעיניהם בשום דבר ממעלתם של האחרים. בעיני בן אברהם, נחשבים כל בני האדם שווים במשלוחי ידם, ואין הוא עושה הבדלה בין עצמו ובין חוטבי עצים או משרתים נמוכי דרגה. ככל שהוא מתעלה עילוי רוחני ומוסרי, כן ימעט להתנשא על אחרים, וכן ימעט להכיר את גדולת עצמו".