אתה אומר קורבנות כל יום?

[עושה שלום]

בעוה"ר רבים מזלזלים בזה

 

[עושה שלום]

כידוע, אחד הרבנים [אינני זוכר מי] הבטיח לתת 50,000 דולר למי שימצא לפטור מאמירת קרבנות.

 

[והב בסופה]

בוודאי שכן, ברוך ה'

 

[והב בסופה]

יש הבדל בין פרשת הקרבנות: עולה, מנחה, חטאת וכו' המובאים בשו''ע סוף סימן א' (וגם פרשת העקדה והקטורת) שאינם חובה גמורה
לבין פרשת התמיד - שמוכח מדברי השו''ע, שיש (כמעט) חיוב לאמרה
וק''ש הקטנה, חובה גמורה לפי האר''י
קרבנות במנחה (לספרדים בעיקר) - אין חיוב גמור לומר, גם לא לפי הסוד
לפי הסוד יש חיוב גמור באמירתן, אבל בשעה''ד יתכן ואפשר לסמוך על מ''ש ר' יוסף חיים, ברב פעלים, סדר דילוגים מיוחד

 

[הצעיר שבחבורה]

כידוע, אחד הרבנים [אינני זוכר מי] הבטיח לתת 50,000 דולר למי שימצא לפטור מאמירת קרבנות.

מלבד אמירת התמיד?

משנ"ב א יב
ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד, יכול למנוע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנדפסות בסידורים, וטוב יותר שילמוד במקומם.

 

[הצעיר שבחבורה]

כידוע, אחד הרבנים [אינני זוכר מי] הבטיח לתת 50,000 דולר למי שימצא לפטור מאמירת קרבנות.

 

[י"ג מידות]

מקפיד בעיקר את תמיד וקטורת.

 

[שלום הלוי]

מלבד אמירת התמיד?

משנ"ב א יב
ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד, יכול למנוע מלומר הרבה תחינות ובקשות הנדפסות בסידורים, וטוב יותר שילמוד במקומם.

מי גילה לך שזה הולך על קרבנות?
הוא מדבר על סתם תחינות שיש רבים. אבל לא על מה שהשו"ע כתב לומר.

 

[הצעיר שבחבורה]

מי גילה לך שזה הולך על קרבנות?
הוא מדבר על סתם תחינות שיש רבים. אבל לא על מה שהשו"ע כתב לומר.

הרי לכם מקור דברי המשנ"ב כפי שציין בשעה"צ על אתר

אליה זוטא סימן א
(ה) יש לאמרה קודם פרשת קרבנות. ויש לאמרה אפילו בשבת (עולת תמיד סק"ג). מי שיש לו לב להבין וללמוד, טוב לו ללמוד, ודי לו בתפילות שנקבעו, ובמקום תחנונים וקרבנות ילמוד (לחם חמודות (דף) [אות] פ"ד):

 

[עושה שלום]

בוודאי שכן, ברוך ה'

נראה שאכן הרוב כמוך, לע"ע:
כן - 9
משתדל - 8
לא - 8

 

[עד נאמן]

יש אומרים ע"פ הזהר הק', שמי שאינו אומרם חיים מיתה.

 

[י"ג מידות]

ע"פ חסידות יש להקפיד על תמיד ופיטןם הקטורת.

 

[עושה שלום]

ע"פ חסידות יש להקפיד על תמיד ופיטןם הקטורת.

סדר פיטום הקטרת, כתבו ראשונים שאומרים אותו אחר תפילת שחרית[285], וכן יש שכתבו שנוהגים לאמרו בערב אחר תפילת ערבית[286], או מנחה[287], זכר למקדש, שהיו מקטירם קטרת בבוקר ובערב[288]. ובמקצת מקומות אין אומרים אותו[289]. ויש שאין אומרים אותו אלא בשבת[290]. ויש שנהגו לאמרו במוצאי שבת[291].

יש מן האחרונים שכתבו שכשם שהמקטיר שחסר אחד מסממני הקטרת חייב מיתה[292], כך הקורא שחסר אחד מן הסממנים בקריאתו חייב מיתה[293], לפי שהעוסק בפיטום הקטרת, הרי הוא כאילו מקריב[294], ומטעם זה כתב שצריך לאמרה דוקא מן הכתב[295], וכן מטעם זה במקצת מקומות אין אומרים אותו כלל, שמא יחסר[296]. ואחרונים חולקים וסוברים שהמחסר סממנים בקריאתו אינו חייב מיתה[297].

אנציקלופדיה תלמודית:קטורת – ויקישיבה

www.yeshiva.org.il