ילדותו
בחור בישיבת סלבודקה הגיע הרא"ד לשבות בישיבה מרן הגר"א קוטלר. אותם הימים למדו בישיבה מסכת שבת, ועסקו בסוגייא ד"שגגות" ריש פרק כלל גדול.רבי אהרון מסר שיעור בהיכל הישיבה בסוגייא זו. לאחר השיעור ניגש אליו הרב והקשה עליו מדבריו. בשומעו, נרתע לאחריו והצדיק את הרב והודה כי אכן יש בדבריו פרכא על השיעור שנמסר. לאחר מספר שעות, ביקש הרב קוטלר לחזור ולמסור שיעור נוסף ומסר שיעור חדש באותה סוגייא, שיעור שונה מקודמו. (נדפס בספרו משנת רבי אהרן, מסכת שבת, סימן י) .
בהיותו בבני ברק, נהג לבקר בביתו של בעל "החזון איש". פגישתו הראשונה עמו היתה כאשר השתתף בשיעור שמסר ביום היארצייט של אביו, ביום כא באייר, בענין עד אחד בקידושין. לאחר השיעור, הנוכחים נעמדו להתפלל תפלת מנחה עם החזו"א, אולם הרב לא התפלל עימהם רק נעמד סמוך להחזו"א והתבונן בצורת התפילה שלו. לימים סיפר, כי בברכה ראשונה האריך כשליש מאורך התפלה ולקח לו ארבע דקות בערך ושאר התפלה שמונה דקות. לא כן בחזרת הש"ץ, שלא האריך כלל והכל היה אצלו באותו קצב. כעבור כחצי שנה, בערב ר"ה, ניגש הרב עם עוד בחור לבית החזו"א לקבל את ברכתו ומיד עם כניסתו הזכיר לו החזו"א את העובדה שדיבר עמו בלימוד והוסיף ואמר כי זקנו גדל קצת מאז. לאחר מכן נתברר שלאחר שהרב דיבר עם החזו"א בלימוד בפגישה הראשונה, התפעל החזו"א מעומק הבנתו וביקש לברר אודות הרב. הנוכחים לא ידעו פרטים, רק השיבו שמדובר בבחור שלומד בסלבודקה. החזו"א קרא לר' יעקב מייזליש (אותם הימים למד עם הרב בסלבודקה), ותיאר לו את הרב וביקש לברר עליו. כשנודע לו שהוא בנו של רבי שלמה זלמן אויערבאך, הגיב: "מעניין שרבי שלמה זלמן שלח את הבן שלו לסלבודקה".
אותם השנים נהג להשתתף גם בשיעוריו של בעל ה"קהילות יעקב", בישיבת "תפארת ציון". כמו גם בשיעוריהם של: הרב מפוניבז',רבי שמואל רוזובסקי ומרן בעל האבי עזרי,. לימים הגדיר הרב את כוחו הגדול של רבי שמואל רוזובסקי גם בהכרעות הלכתיות. היה זה בענין פולמוס הלכתי בנדון כשרות יוחסין של בני ישראל מהודו, שמזה מאות שנים נשתכחה מהם התורה ומלבד מילה ושבת לא שומרים כלום וקיים חשש ממזרות. הרי"א הלוי הרצוג, התירם לבוא בקהל כבני ישראל. הרש"ר, אף הוא כתב בענין זה תשובה אם כי לא להדפסה בשל תיקונים שערך עליה וגם כמה פרטים ששינו אצלו למעשה את ההכרעה ולא היו ידועים לו בשעת כתיבת התשובה . בפועל התשובה נדפסה שלא מרצונו ולא על דעתו בקונטרס "בני ישראל" שהוציאה הרבנות הראשית . על תשובה זו התבטא הרב חריפותו של רבי שמואל וכוחו בהכרעה ניכר מהכותרת שנתן לתשובה: "קהל מישראל שהיה שקוע בבערות ולא ידעו בתורת קידושין וגירושין – מהו דינו לענין יוחסין". הרי שכלל בזה את כל נמוקו למסקנתו ההלכתית שהכריע בדבריו .
כמו כן, בהיותו בבני ברק לא אחת השתתף בשיחותיו של המשגיח, רבי יחזקאל לוינשטיין., בירושלים, זכה להתאבק בעפרם של גאוני ירושלים, מהם מרן הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ועוד ולאורך השנים, תמיד היה שח מיראתו של הרב מבריסק ומתוקף גדולתו. והיה מספר שזוכר את אמירת ההושענות אצל הרי"ז. ואמר, שכאשר שמע את הרי"ז הבין שאף פעם לא אמר הושענות, "הושע נא תבואה מחסיל, הושע נא" . גם מהנהגותיו של הגאון מטשעבין היה מקור לכמה עובדות אודותיו שנכתבו ע"י כותב קורות חייו . בהזמנות אחרת, כאשר נשאל על מעשים שנשמעו מאחיו הגדול ל הגאון מטשעבין, ענה הרב: "היינו (הוא ואחיו) אצלו ביחד, אני לא ראיתי כלום, רבי שמואל היה אדם גדול (ר"ל שידע לראות מה שלא רואים) וראה מה שראה" . בפני בני ביתו התבטא: שהיה ממעט מלשאול את הרב מטשעבין בשל המורא ממנו והיה רק מאזין כל מה שדיבר, לא כן אחיו רבי שמואל שהיה לו קשר מיוחד במינו עם הרב מטשעבין וזכה לדבר עמו רבות.
כמו כן, עוד בהיותו צעיר פחות מגיל מצוות, זכה לראות כבר אז ברוחב שכלו, הרבה הנהגות אצל הגאון המפורסם רבי דוד בהר"ן, שהיה בקשר הדוק עם אביו הרב שלמה זלמן . אותם השנים זכה גם להתאבק בעפרו של הגאון מטעפליק, והרבה מדרכיו וזכרונותיו שח בפני בני ביתו
www.hamichlol.org.il
