סדרת מאמרים בגדר ביטול חמץ – חלק א | מצוות השביתה

בגדר ביטול חמץ – חלק א | מצוות השביתה - שיטת רש"י​

בגמרא בפסחים (דף ד עמוד ב) מבואר שמן התורה יכול אדם לבטל את החמץ, קודם שיגיע זמן איסורו, וכך לא יעבור עליו בפסח בבל יראה ובל ימצא.


ונחלקו הראשונים בגדר הביטול:

רש"י (פסחים שם ד"ה בביטול) כתב "דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה", וכן כתבו ראשונים נוספים[א].

לדעה זו, ענין הביטול הביטול הוא "שיבטלו בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל" (רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ב הלכה ב)[ב].

וכתב הרמב"ן שהביטול מועיל להוציאו מתורת חמץ, ולהחשיבו כעפר שאינו ראוי לאכילה, [כיון שעשאו כמאוס עליו (מאירי פסחים דף ו עמוד ב)].

ורבינו מנוח (הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ז) הוסיף, שזה כטח פניו בטיט, שזה נקרא בתורת עפר.

וכמדומה שאחד הראשונים מקשה שא"כ יהיה מותר לאכול; וראשון אחר מתרץ שאם אכל – הרי חזר והחשיבו.


והר"ן (דף א עמוד א מדפי הרי"ף) ביאר כעין רש"י, אלא שכתב שכל מה שעשאו הכתוב כאילו ברשותו – זה כי מחשיב אותו, וכשאינו מחשיב אותו – ממילא נשאר כהפקר.


אולם הראשונים הקשו על פירוש זה מספר קושיות:
​

• הלא רבי עקיבא אמר (פסחים דף ה עמוד א) שאי אפשר לפרש "ביום הראשון תשביתו" על יו"ט ראשון של חג, שמצינו להבערה שהיא אב מלאכה ואסורה ביום טוב, א"כ מוכח שכילוי החמץ הוא בכלל "תשביתו" (תוספות פסחים דף ד עמוד א ד"ה מדאורייתא, בשם ר"י).​

ותירצו הראשונים, שאף השבתה שבלב בכלל, והביטול מועיל להוציאו מתורת חמץ ולהחשיבו כעפר שאינו ראוי לאכילה (רמב"ן פסחים שם; ר"ן שם; מאירי שם).

והריטב"א תירץ שאמנם מן התורה די בכך שביטל את החמץ - מ"מ לכתחילה צריך לבדוק ולבער מהבית, כי כן משמעות הלשון "תשביתו".

וכיוצ"ב תירץ המגיני שלמה דמלשון תשביתו משמע שניהם, משמע ביטול ומשמע נמי הבערה; ור"ע גם כן סבירא ליה דמשמע נמי ביטול אך הבערה נמי משמע, ולהכי מביא ראיה דתשביתו מערב יום טוב.

והוסיפו האחרונים, דרש"י לשיטתו (פסחים דף יב עמוד ב) דתשביתו דשריפה גם לדעת רבי יהודה – רק עד שש שעות ואז גם זמן ביטול, והיינו שלרש"י עיקר ציווי התורה שכשתבוא השעה השישית -דהיינו חצות- יהיה אז החמץ מושבת (שו"ת שבט הלוי אורח חיים סימן קז אות ב ד"ה ומה שהקשו; ועוד).
​

• עוד אמרו שם "אך" – חילק, ומכאן נלמד איסור מתחילת השעה השביעית, ואם השבתה היא ביטול, כיצד יתכן שתועיל לאחר איסורו (תוספות שם).​

ותירץ הרמב"ן, שהרי אף אם נפרש "תבעירו", כיצד יתכן לפרש זאת לאחר חצות, והלא בשעת ביעורו כבר עבר עליו, אלא כוונת התורה שיהא מבוער או מבוטל בחצות.​

• מדוע בגמרא בפסחים (דף ו עמוד א) מבואר שאי אפשר לבטל לאחר שהגיע זמן האיסור, והלא הביטול הוא בלב, ואיזה חשש יש בזה (תוספות תלמיד רבינו תם על התורה, שמות יב, טו, הובא ב'תורת הראשונים' פסחים דף ד עמוד ב אות י).​

ותירץ מו"ר הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שכוונת הגמ' לפי רש"י לא שאין בעלות לבטל, אלא שכל מה שמועיל הגילוי דעת שאינו מחשיבו כדי שהתורה לא תעשה את החמץ כברשותו – זה רק קודם שחל הדין של עשאו הכתוב כאילו ברשותו, אבל לאחר זמן איסורו שכבר נתחדש הדין הזה כבר אינו יוצא מרשותו.

וכעי"ז כתב הקובץ שיעורים (אות ח) בדעת הר"ן דדוקא בשעה שהחמץ עודנו חשוב שייך לומר שעל ידי מחשבתו מבטלו מחשיבותו ומשוי ליה כעפרא, אבל לאחר שנאסר הרי ממילא הוא כעפרא וביטולו לא מעלה ולא מוריד, כי לא נתחדש במחשבתו דבר שהרי אף קודם מחשבתו כבר היה כעפר ואף על פי כן חייבתו תורה.​

---

[א] בה"ג הלכות פסח; רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ב הלכה ב: ומה היא השבתה זו האמורה בתורה (הגהות מיימוניות שם אות ב, מרדכי פסחים פרק א רמז תקלא); שבלי הלקט השלם סימן רו; רמב"ן פסחים דף ד עמוד א; חדושי רבינו דוד פסחים דף ד עמוד א; ר"ן שם; רלב"ג שמות יב, טו. וכ"ה באונקלוס ובתרגום יונתן (שמות יב טו) תשביתו – "תבטלון".

[ב] אמנם לפני הכסף משנה הייתה הגירסא: "ומה היא השבתה זו האמורה בתורה היא שיסיר החמץ הידוע לו מרשותו ושאינו ידוע יבטלו בלבו וישים אותו כעפר" וכו׳, אך עיין שם שכתב שאי אפשר ליישב גירסא זו. ולכן גרס כנדפס לפנינו.​

 

[גרינפלד]

וכמדומה שאחד הראשונים מקשה שא"כ יהיה מותר לאכול; וראשון אחר מתרץ שאם אכל – הרי חזר והחשיבו.

והאיר רבינו @געגועים שליט"א שאלו דברי המהר"ם חלאווה (פסחים דף ו עמוד ב ד"ה אמר רב יהודא):
דבשלמא באכילה אי אכיל ליה הא יהיב דעתיה עליה למחשבה לאכילה לדין חמץ.

מיהו אכן הקשה שם שיהא מותר ליהנות, ולכן דחה את הפירוש שמשווהו כעפר.

 

[נדיב לב]

וכתב הרמב"ן שהביטול מועיל להוציאו מתורת חמץ, ולהחשיבו כעפר שאינו ראוי לאכילה, [כיון שעשאו כמאוס עליו (מאירי פסחים דף ו עמוד ב)].

מקופיא לא ראיתי שמר הציע את שני המהלכים הנודעים ברמב"ן.