אב תשפ"ו ברכת המצוות בדינא דגררא דהרשב"א - בברכת המצוות (1 צופה)

[הכהן הגדול]

כתב הרשב"א [ברכות מא.] וז"ל: "ומסתברא דאפילו לר' יהודה אם היו לפניו אתרוג וזית וקדם וברך על האתרוג אף על פי שאינו רשאי אינו צריך לחזור ולברך על הזית כיון שברכותיהן שוות והוא שנתכוון לפטור את הזית בברכת האתרוג, דאפי' לב"ש דאמרי דפרפרת אינה פוטרת אפילו מעשה קדרה ואף על פי שברכותיהן שוות דתרווייהו בורא מיני מזונות ואפ"ה לא פטר מעשה קדרה לההוא לישנא דבסופא פליגי כדאיתא לקמן, דילמא התם בשלא נתכוון לפטור את מעשה קדרה הא נתכוון פטר, ומיהו אפילו לת"ק דהתם דאמר דפרפרת פוטר מעשה קדרה הכא לא פטר אלא במתכוון לפטור את הזית אבל בלא מתכוון לא דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררה אלא דרך כונה, וכו' ומסיים הרשב"א "ולפי פירוש זה אם היה אוכל תפוחים ובירך עליהן ואח"כ הביאו לפניו אגוזים אם התפוחים חביבים לו יותר פוטר את האגוזים בגררת ברכת התפוחים אבל אם אינן חביבים אינן פוטרין את האגוזים אלא א"כ נתכוין להם מתחלה".
ויש להסתפק האם גם במצוות נגיד שיש ענין שלא לברך על היותר חשוב מהפחות חשוב כמו למשל ב' טליתות א' של צמר וא' של משי האם יש ענין לברך על השל צמר ולפטור את המשי, וכן עוד המון נפק"מ? יוסיפו הלומדים.....