תזריע בדעת ר"א שמכשירי מצוה דוחים את השבת (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב ג)

דרשו חז"ל (שבת קלב.) "ביום השמיני" ואפילו בשבת. ודעת רבי אליעזר (שם), שאפילו מכשירי מילה שאפשר לעשותן מערב שבת דוחים את השבת, ולכן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת למול את התינוק (שבת קל.).

וכתב בשו"ת מהר"ח אור זרוע סי' י"א, שבודאי לא רק אבי הבן עשה את כל זה, אלא מותר לכל אדם לעשות מלאכה בשבת לצורך מילה של אחרים. ומכל מקום כתב שם, שדוקא במילה הדין כן, אבל בלולב שמכשיריו דוחין שבת אליבא דרבי אליעזר, אסור לראובן לתקן לולב עבור שמעון בשבת, דאינו דוחה אלא למי שמחוייב בעצמו. ולכאורה החילוק הוא, שמצות מילה מוטלת על כל ישראל, שהרי אם לא מלו האב חייבין כל ישראל למולו, אבל מצות לולב אינה מוטלת אלא על המחוייב בה בעצמו.

אמנם קשה טובא, דבפסחים סט. מקשה הגמ' שלשיטת ר"א שמכשירי פסח דוחין את השבת כמו מכשירי מילה, יהיה מותר להזות על טמא מת בשבת כדי לטהרו שיוכל לעשות פסחו, ואף להעביר ד' אמות ברשות הרבים עבור זה, והרי הזאה היא מאדם אחר על הטמא מת, ואיך מותר, הרי מצות פסח מוטלת על כל אדם בפני עצמו, ואין חיוב פסחו של היחיד מוטל על כל ישראל, וצע"ג.​

 

[גרינפלד]

ואולי יש לדון שפסח שהגמ' אומרת עליו ביומא נ"א א' שאתי בכינופיא וכקרבן ציבור דמי, יש קשר בין אחד לשני.

עוד יש לדחק שככונת הגמ' שאחד המנויים על אותו קרבן יזה על הטמא, וביניהם וודאי שיש קשר, בפרט שבלעדי הטמא לא יוכלו לאכול הכל ולא יוכלו להקריב.