התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,720
תודות
17,137
נקודות
895
בבני ברק הלך אמש לעולמו הגאון רבי נחום שיינין זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול, ואב בית הדין האזורי בתל אביב לשעבר, בן 89 בפטירתו, נטמן בבית החיים פוניבז בעיר, יושבים שבעה בבית האח ברחוב נועם אלימלך 11 בעיר
 
הגאון רבי נחום שיינין זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול ואב בית הדין האזורי בתל אביב לשעבר, הלך לעולמו בגיל 89. הבשורה המרה על פטירתו התקבלה בשעות האחרונות, והיא מעוררת אבל כבד בעולם התורה והדיינות. הרב שיינין נמנה עם הדיינים הבכירים והמוערכים ביותר בדורנו, והוא הותיר אחריו מורשת תורנית ענפה ורבת השפעה.
המנוח זצ"ל היה מוותיקי תלמידי ישיבת פוניבז', שם עלה ונתעלה בתורה ויראה. הוא שימש שנים רבות כאב בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, שם טיפל בעניינים סבוכים, פתר מקרים של עגונות והכריע בדינים מורכבים במקצועיות רבה ובמאור פנים. בשנת תשס"ח מונה לחבר בבית הדין הרבני הגדול, שם המשיך לכהן עד לפטירתו.
במקביל לפעילותו הציבורית והדיינית, שימש הרב שיינין כרב בית הכנסת "היכל משה יצחק" בבני ברק וכראש כולל "טוב התורה". הוא העמיד אלפי תלמידים, מסר שיעורים רבים בתורה והיה מקורב לגדולי הדור, ובראשם מרן הגראמ"מ שך זצ"ל.
הלוויתו יצאה היום (חמישי) בשעה 15:30 מבית מדרשו ברחוב בעל שם טוב 16 בבני ברק, והוא נטמן בבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז'. המשפחה יושבת שבעה בביתם ברחוב רש"י 16 בבני ברק
אמס
 
סיפור מעמידתו הנחרצת כנגד הבג"ץ
א. לפני למעלה משלושים שנה , ביקש הגאון זצ"ל , מאישה שביקשה היתר נישואין לפלוני , כי תביא לביה"ד מסמכים מוגדרים.ב. האישה סירבה , וכב' ביה"ד בראשותו , קבע , כי מכוח הספק - לא תתחתן האישה עם אותו פלוני , עד אשר תביא את המסמכים.ג. האישה עתרה לבג"ץ נ' הרב שיינין זצ"ל , והבג"ץ קבע , כי על כב' ביה"ד ליתן לאישה היתר נישואין עם פלוני .ד. הרב שיינין זצ"ל , ענה לבג"ץ בהאי לישנא:" אנו לא אסרנו אותה בוודאות , אלא רק מספק , היות ואנחנו מחכים לניירת הנמצאת ברשותה ."ה. אם אתם , הבג"ץ חושבים שהיא מותרת להינשא לפלוני , תחתנו אותה אתם ותורידו מאיתנו את העול לבדוק את כשרותה להינשא לפלוני . "ו. הבג"ץ הי'ה המום מתשובתו הנחרצת והאמיצה של הרב שיינין זצ"ל ומיהר לסגור את התיק .וזו רק דוגמא אחת מני רבים בקדשו שם שמים . תנצב"ה.​
 
היה מהזן הישן והטוב של הדיינים הזקנים שלא פחדו מהבג''צ ושות', והתחשבו רק בעומקה של הלכה. רך כקנה לכל אדם וקשה כארז כנגד מהרסי הדת...
 
ברוך דיין האמת: הגאון רבי נחום שיינין זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול ואב בית הדין האזורי בתל אביב לשעבר, הלך לעולמו בגיל 89.

המנוח זצ"ל נולד לאביו הגה"צ רבי מנחם מנדל שיינין זצ"ל, המשגיח הרוחני של ישיבת רחובות, שהיה מגדולי השקדנים בישיבת חברון שבעיר חברון ומתלמידיו הקרובים של "הסבא מסלבודקה" הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, ולאמו מרת ציפורה ע"ה.


בשנות בחרותו למד בישיבת 'אור ישראל' בפתח תקווה, ולאחר מכן נכנס להיכלה של ישיבת פוניבז', שם התחבב על רבותיו מרנן ראשי הישיבה ובראשם מרן הרב מפוניבז', הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שחיבבו עד למאוד.

בתקופת לימודיו בישיבה נקשר באופן מיוחד למורו ורבו, מנהיג היהדות החרדית מרן הגראמ"מ שך, ה'אבי עזרי' זיע"א. לאורך כל השנים לא זזה ידו מתוך ידו והיה פוקד את מעונו בכל הזדמנות להיוועץ עמו בכל נושא ועניין, כשמרן הרב שך משיב לו באהבה על אהבתו ומכבדו בכבוד גדול.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו הרבנית טובה (גיטל) ע"ה, בת הגאון הצדיק רבי הלל כהן זצ"ל, מחשובי תלמידי החכמים של ירושלים. רעייתו הרבנית ע"ה נפטרה על פניו בל' בסיוון תש"פ.

לאחר חתונתו קבע את מקום מגוריו בעיר בני ברק, כשרעייתו הרבנית ע"ה עומדת לצידו בהקרבה מיוחדת למען יוכל להמשיך לשקוד על התורה ועל העבודה.

לאחר מספר שנים התמנה כאב בית הדין הרבני האזורי בעיר תל אביב, שם כיהן עד לשנת ה'תשס"ז. החל משנת ה'תשס"ח החל לשמש כחבר ודיין בבית הדין הרבני הגדול, כאשר שמו נישא לתהילה כדיין שנחית לעומקא דדינא בחוכמה ובתבונה מיוחדת, ואינו חת וירא מפני איש.

במהלך השנים שימש כראש כולל "טוב התורה" וכרב בית הכנסת "היכל משה יצחק" בבני ברק, במסגרתם הרביץ תורה ויראה לתלמידיו, בחן ובחסד שהוצקו בשפתותיו, כשהוא טורח בעמל נפשו למען כל אחד ואחד מחברי הכולל ומתפללי בית המדרש.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים וצאצאים, וביניהם בנו, הרב הגאון רבי אברהם שיינין. לפני שלושים שנה שיכל את בתו ע"ה וקיבל עליו דין שמים באהבה. אחיו הצעיר הוא הגאון רבי יוסף שיינין, רבה של העיר אשדוד.

מסע ההלוויה יצא היום בשעה 15:30 בצהריים מבית מדרשו ברחוב בעל שם טוב 16 בבני ברק, לבית החיים של נציבי ישיבת פוניבז' שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
בחדרי
 
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ (שמות טו, יז)

רבי מנדל שיינין זצ"ל, היה מגדולי השקדנים בישיבה ומטובי תלמידיו של "הסבא מסלבודקה", הגאון הצדיק רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל. לימים כיהן הרב שיינין כרב ביהמ"ד "חניכי הישיבות" בבני ברק עד לפטירתו בשנת תשל"ו.

היה זה בעת לימודיו בישיבה שבעיר חברון. יום אחד ישב התלמיד ר' מנדל בסמיכות ל"סבא", בעת שזה בירך ברכה אחרונה, "ברכת מעין שלוש". ה"סבא" ישב ובירך במתינות כמונה מעות את מילות הברכה, והבחור מנדל עשה אוזנו כאפרכסת ועקב אחר הברכה הנאמרת בכוונה עמוקה.

כל מילה שיצאה מפי הסבא היתה ספוגה ומלאה ביראת שמים, ותודה עמוקה ממעמקי הלב לבורא שנתן לנו מיפי פרות הארץ לשבוע ממנה. בעוד הסבא אומר את המילים המוכרות כל כך "ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה…" שמע התלמיד שהוא מוסיף נוסח לא מוכר: "ועל ברית ותורה שנתת לנו".

התלמיד הביט ברבו הגדול בפליאה. זו אינה הפעם הראשונה שהוא שומע את הסבא מברך את ברכת "על המחיה", פעמים רבות שמע אותו, עוד בישיבה בסלבודקה שבליטא מברך את הברכה. למיטב זכרונו תמיד אמר את הנוסח המקובל.

אמון על הכלל של 'לא הביישן למד' ו'תורה היא וללמוד אני צריך', החליט לגשת ולשאול, הרי חייב להיות הסבר לכך. מי שהכיר את הסבא ידע שהליכותיו מדוקדקות בתכלית הדיוק, אומר ועושה. ניגש אל ה"אלטער" והתבונן בו.

ה"אלטער" הביט בו מבעד למשקפיו העגולות ושאל: "וואס ווילט איהר? אתם רוצים משהו?"

"כן", עונה מנדל, "שמעתי את הברכה שהרב בירך בתוספת המילים 'ועל ברית ותורה', ורציתי להבין מדוע הוסיף ראש הישיבה מילים אלו בנוסח הברכה, מה המקור לכך?"

"ראיתי את הגירסה הזו במחזור ויטרי", השיב לו הסבא בחביבות, "און איהר קענט זיך אויך פיהרן אזוי" (וגם אתה יכול לנהוג כך).

תלמיד השומע מילים כאלו מפי רבו – אינו יכול לשנות מהם זיז כלשהו. זאת הוראה מפורשת מפי הסבא! מאותו יום ואילך קיבל על עצמו להוסיף "ברית ותורה" בנוסח ברכה אחרונה. כל חייו נהג ר' מנדל בהנהגה זו, ולא עוד אלא אף לימד את בניו, כולם גאונים מובהקים בתורה, על גרסה זו, בהוראה ברורה שיצאה מפי רבו, הסבא הצדיק מסלבודקה.

במרוצת השנים עבר ר' מנדל להתגורר בבני ברק, שם פתח את בית המדרש 'חניכי הישיבות'.

לאחר פטירתו של ר' מנדל בשנת תשל"ו, החל בנו הגאון רבי נחום שיינין שליט"א, אב"ד תל אביב, ללמוד משניות לע"נ אביו בכל ליל שבת בביהמ"ד 'חניכי הישיבות' בו כיהן אביו.

שבת אחת הגיעו למשנה במסכת ברכות (ג, ג), בנידון חיוב נשים בברכת המזון, האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן, והעמיקו בדברי רבי עקיבא איגר המדבר על העניין "שאינן לא בברית ולא בתורה". כיון שהזכיר את המילים "ברית ותורה", סיפר ללומדי בית המדרש, אגב אורחא, על מנהג אביו להזכיר "ברית ותורה" בברכה אחרונה של ברכת 'מעין שלוש', כפי ששמע מן הסבא מסלבודקה, שנהג כך על פי מחזור ויטרי.

הוא סיפר את המעשה ששמע מאביו לפי תומו, ולא תיאר לעצמו אלו ניצים יתעופפו בעקבות סיפור זה.

***

במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית ניגשו אל ר' נחום כמה מחשובי המתפללים, תלמידי חכמים מופלגים מצד עצמם, ומחזור ויטרי בידם. "ילמדנו רבינו" פתח אחד מהם, "היכן מובאת במחזור ויטרי גירסה זו?" חיפשנו רבות בהלכות סעודה וברכות הנהנין, ולא מצאנו את הגירסה של ברכה אחרונה עם המילים "ברית ותורה".

ר' נחום נבוך: "שמעתי זאת מאבי לא פעם אחת, אבל אודה על האמת שלא בדקתי במחזור ויטרי מבפנים, אתם מכירים את הכלל "אין בודקין מן המזבח ולמעלה"… אם הסבא מסלבודקה אמר לאבי שראה את הגירסה הזו במחזור ויטרי, אין לי ספק שכך היה. הסבא לא אמר דברים מליבו. גירסה זו מלווה אותי מאז ינקותי ומעולם לא פקפקתי בדבר. אלא מאי, נעלם הדבר? עלינו לברר מקחו של צדיק, ולהצדיק את גרסתו של הסבא מסלבודקה".

עמדו הוא והלומדים בבית מדרשו ועיינו עמו שוב במחזור ויטרי, בכמה מקומות הקשורים לעניין, אך לא מצאו בשום מקום היכן מוזכרת גירסה זו.

ר' נחום שב לביתו כשהוא תוהה ומשתומם. איך באמת קורה דבר כזה? הרי הסבא מסלבודקה אמר שראה גירסה זו במחזור ויטרי. אם הוא זצ"ל אמר כך, אין ספק שהדבר כתוב שם. אם כך, מדוע היא נעלמת מעינינו ואין מוצאים אותה?

כמה ימים התהלך ר' נחום וראשו בל עמו, על שאינו יודע להסביר את פשר המעשה המלווה אותו מאז ילדותו. הוא חיפש שוב ושוב במחזור ויטרי, אך חיפושיו היו לשווא. הוא לא מצא כלום. לאחר שעבר על הספר בכל מקום רלוונטי ולא מצא דבר, נואש ממציאת הגירסה. עוגמת נפש מילאה את ליבו מהעניין, וחלישות הדעת על כבוד הסבא מסלבודקה, שנראה כאילו טעה, חלילה, בדבר משנה.

***

באחד מלילות אותו שבוע, רואה ר' נחום בחלום את אביו המנוח, הגאון הצדיק ר' מנדל, בבהירות רבה, כפי שהיה נראה בחיי חיותו. ר' נחום התרגש ונפעם בחלום. זה זמן רב לא ראה את אביו בחלום, ואף אם ראה היה זה חלום מעורפל ומטושטש. כעת חש את אביו כאילו הוא חי ועומד לידו.

ניגש אל אביו והחל משוחח עמו כאילו חזר אביו לחיים.

לא עוברים אלא שניים ושלושה משפטים ור' נחום נזכר בדבר המטרידו. הוא פנה לאביו ושאל אותו בנושא המעיק כל כך על ליבו, גירסת "ברכת מעין שלוש" שנמצאת, או לא נמצאת במחזור ויטרי.

"סיפרתי בשמך, אבא, על מנהגו של הסבא מסלבודקה להזכיר 'ברית ותורה' בברכה אחרונה, כפי שאמר לך שראה במחזור ויטרי, והנה כמה תלמידי חכמים באו והעירו שאין במחזור בנוסח הברכה, שמץ שינוי מהגירסה המקובלת בידינו", התאונן הבן בחלום לפני אביו.

ר' מנדל הצביע על דמות שעמדה קרוב אליו.

"רואה אתה יהודי נכבד זה?"

"אכן" אמר ר' נחום למראה אדם בעל הדרת פנים מכובדת.

"אם כך, שאל אותו, הוא יודע".

ובמילים אלו נעלם.

ר' נחום מתעורר משנתו כשהוא חדור בתחושה עמוקה שהיה זה חלום אמת. החלום היה כה חי עד שחש באמיתתו.

הכלל של "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" ו"אין חלום בלא דברים בטלים", היה ידוע לו משכבר הימים, אך כעת חש שהחלום הינו אמת ואינו פרי דמיונו, או שראה דברים מהרהורי ליבו. הוא זכר את כל המדובר לפרטי פרטים, כאילו התרחשו הדברים במציאות.

והעיקר, הוא הכיר היטב את הרב נשוא הפנים שעמד ליד אביו, וזיהה אותו בוודאות, דמות חשובה מאד בבני ברק, הידועה בכל רחבי העולם החסידי, הלא הוא הגאון החסיד רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א שהתגורר לא הרחק מביתו…

ר' נחום הכיר את הגרא"ד פרידמן היטב, הוא החליט להכות על הברזל בעודו חם, יצר עמו קשר עוד באותו יום וקבע עימו פגישה. בהגיעו אליו, סיפר להגה"ח רבי אליעזר דוד את המעשה, כשהוא מתאר את הנהגת אביו כפי ששמע מהסבא מסלבודקה, המשיך וסיפר על שיעורו בליל שבת, שאלת האברכים, והחלום שחלם אמש.

הגרא"ד התפעל מאד מהחלום. "אין ספק, זהו חלום אמת! דבר פלא אומר לך, גם אני לא ידעתי עד לפני זמן קצר על נוסח זה המופיע במחזור ויטרי, ואם היית בא לשאול אותי עד לא מכבר, לא הייתי יודע מה לענות לך, אלא שממש בתקופה האחרונה עיינתי בספר "ליקוטי מהרי"ח" של הגה"צ רבי ישראל חיים פרידמן זצ"ל אב"ד ראחוב, ובהלכות 'ברכות הנהנין' הוא מביא גירסה זו בשם מחזור ויטרי (חלק ב' סימן נ"ט) בהלכות ליל הסדר.

ר' נחום נפעם. הלכות ליל הסדר? דבר כזה כלל לא עלה בדעתו. הוא מיהר לעיין במחזור ויטרי, ואכן מצא כי בהלכות ליל הסדר מובא נוסח ברכת 'מעין שלוש' על ארבע כוסות ששותים בליל הסדר, וכותב כך:

… לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולהודות לך עליה ועל ברית ותורה שנתת לנו. רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך וכו'.

ולבסוף כותב שם: "ברית ותורה צריך להזכיר בה בברכת הארץ" (ואגב, גם בספר "בירור הלכה" להג"ר ר' יחיאל אברהם זילבר זצ"ל בן הגאון ר' בנימין זילבר זצ"ל, מובא כי כך נהג הסבא מסלבודקה כפי שהעיד תלמידו רבי מנדל שיינין זצ"ל).

(יישר כח לסופר הרה"ח יאיר וינשטוק הי"ו, ששיתף אותנו בסיפור נפלא זה מאוצר גנזיו).

(מתוך 'תבונות' מקץ ע"ז, דרשו)​
 
בעניין כבוד ומורא דיינים
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון