- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולא תעלה במעלות על מזבחי (כ כג)
בסנהדרין ז: מנין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש [שבשעת הדרשה היו הציבור יושבין לארץ, והמפסיע ביניהן לילך ולישב במקומו נראה כמפסיע על ראשן, רש"י], שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי, וסמיך ליה ואלה המשפטים.
וביבמות קה: איתא שכאשר רבי הגיע למתיבתא נכנסו כל החכמים והתיישבו במקומם, ורבי ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל, אמר ליה אבדן מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש, אמר ליה אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי, אמר ליה וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי וכו'. בינתיים הגיעה יבמה לפני רבי לחלוץ, ואמר רבי לאבדן שיצא לבודקה האם היא גדולה ויכולה לחלוץ, לאחר שיצא אבדן אמר ליה ר' ישמעאל לרבי "כך אמר אבא, איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה", אמר לו רבי לאבדן שישוב מפני שאין צריך לבודקה, ש"כבר הורה זקן". והיה אבדן מפסע ובא לחזור למקומו, אמר לו רבי ישמעאל בר' יוסי "מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע על ראשי עם קדוש", אמר רבי לאבדן "עמוד במקומך". תנא באותה שעה נצטרע אבדן וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו, אמר רב נחמן בר יצחק בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא, ע"כ תוכן דברי הגמ' שם.
וקשה, מדוע רבי ישמעאל ורבי אמרו לאבדן שיעמוד במקומו ולא יחזור, הרי בהוריות יג: מבואר שאם יצא לצורך מותר לו להכנס ולישב במקומו אע"פ שהוא פוסע על ראשי עם קודש, וא"כ אבדן עשה כדין במה שחזר, כיון שהוא יצא לצורך, ומדוע אמרו לו רבי ישמעאל ורבי לעמוד במקומו. ובערוך לנר שם פירש דכיון שהוברר לבסוף שאין צורך לבודקה א"כ הוי ליה למפרע יוצא שלא לצורך. וזה צ"ע מסברא לומר דחשיב למפרע יוצא שלא לצורך, דכיון שהיה מוכרח לצאת בציוויו של רבי מאי גרע מיוצא לצורך נקביו דמבואר בהוריות שם דג"כ מותר לו לחזור, וחזינן דאי"צ דוקא יוצא לצורך הציבור אלא כל שהיה מוכרח לצאת.
ולא תעלה במעלות על מזבחי (כ כג)
בסנהדרין ז: מנין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש [שבשעת הדרשה היו הציבור יושבין לארץ, והמפסיע ביניהן לילך ולישב במקומו נראה כמפסיע על ראשן, רש"י], שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי, וסמיך ליה ואלה המשפטים.
וביבמות קה: איתא שכאשר רבי הגיע למתיבתא נכנסו כל החכמים והתיישבו במקומם, ורבי ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל, אמר ליה אבדן מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש, אמר ליה אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי, אמר ליה וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי וכו'. בינתיים הגיעה יבמה לפני רבי לחלוץ, ואמר רבי לאבדן שיצא לבודקה האם היא גדולה ויכולה לחלוץ, לאחר שיצא אבדן אמר ליה ר' ישמעאל לרבי "כך אמר אבא, איש כתוב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה", אמר לו רבי לאבדן שישוב מפני שאין צריך לבודקה, ש"כבר הורה זקן". והיה אבדן מפסע ובא לחזור למקומו, אמר לו רבי ישמעאל בר' יוסי "מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע על ראשי עם קדוש", אמר רבי לאבדן "עמוד במקומך". תנא באותה שעה נצטרע אבדן וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו, אמר רב נחמן בר יצחק בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא, ע"כ תוכן דברי הגמ' שם.
וקשה, מדוע רבי ישמעאל ורבי אמרו לאבדן שיעמוד במקומו ולא יחזור, הרי בהוריות יג: מבואר שאם יצא לצורך מותר לו להכנס ולישב במקומו אע"פ שהוא פוסע על ראשי עם קודש, וא"כ אבדן עשה כדין במה שחזר, כיון שהוא יצא לצורך, ומדוע אמרו לו רבי ישמעאל ורבי לעמוד במקומו. ובערוך לנר שם פירש דכיון שהוברר לבסוף שאין צורך לבודקה א"כ הוי ליה למפרע יוצא שלא לצורך. וזה צ"ע מסברא לומר דחשיב למפרע יוצא שלא לצורך, דכיון שהיה מוכרח לצאת בציוויו של רבי מאי גרע מיוצא לצורך נקביו דמבואר בהוריות שם דג"כ מותר לו לחזור, וחזינן דאי"צ דוקא יוצא לצורך הציבור אלא כל שהיה מוכרח לצאת.
◆ ◆ ◆
ובדרשות מהר"ם חביב זצ"ל בעל הכפות תמרים כתב ליישב, דהא דביצא לצורך מותר לו לחזור, היינו דוקא היכא שהוא אדם שצריכים לו ראשי עם קודש. ומיושב היטב הא דאבדן הנ"ל, ומדויק היטב בלשון הגמ' שאמר לו רבי ישמעאל ברבי יוסי "מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע" וכו', דאע"פ שיצא לצורך לא מהני בלא שהציבור צריכים לו.
אמנם בעיקר דברי המהר"ם חביב הנ"ל דבעינן גם יצא לצורך וגם שהרבים צריכים לו, במאירי בהוריות שם מבואר דלא כן, אלא דאם יצא לצורך מותר לו לחזור גם כשלא הגיע לדרגה זו שהציבור צריכים לו. וא"כ הדרא קושיא לדוכתה, דשפיר עבד אבדן, ומאי קאמר לו רבי ישמעאל ברבי יוסי דמי שאין הציבור צריכין לו לא יפסיע על ראשי עם קודש, הרי ביצא לצורך מותר גם למי שאין הציבור צריך לו לפסוע.
ובאמת בתוס' הרא"ש ביבמות שם נתקשה בזה, וכתב דרבי ישמעאל ברבי יוסי אמר כן רק לקנתרו לאבדן, וצ"ל לפי"ז דמה שרבי אמר לאבדן לעמוד אינו מן הדין אלא מפני כבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי, מחמת שאבדן הכלימו מתחילה בדברים ואמר לו וכי הגון אתה ללמוד תורה מפי רבי.
◆ ◆ ◆
