- הודעות
- 4,366
- תודות
- 11,054
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא (ד ד)
במגילה יד. מאי אשת לפידות, שהיתה עושה פתילות למקדש. וביאר בספר תפארת הקודש, שמחמת זה זכתה לשפוט את ישראל, דלא כשאר נשים שאינם דנות כמבואר בתוס' יבמות מה: בשם הירושלמי דאשה פסולה לדון כיון שהיא פסולה להעיד. ובפרקי דרבי אליעזר פי"ד איתא, שאחת מעשר קללות שנתקללה חוה, היא שאשה אינה נאמנת להעיד.
אבל דבורה שהתקינה פתילות למקדש ותיקנה בזה את חטאה של חוה, כדאיתא בירושלמי שבת פ"ב ה"ו "אדם הראשון נרו של עולם היה, היא כיבתה נרו של עולם תדליק את הנר", והיא הזדרזה במצות הדלקת הנר ועשתה פתילות גם לנרות שבמקדש. לכן היתה מנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה, דהיינו באותה קללה של פסול לדון, והכשירוה מן השמים לדון כמ"ש תוס' ביבמות שם, שדבורה שדנה היה זה על פי הדיבור.
ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא (ד ד)
במגילה יד. מאי אשת לפידות, שהיתה עושה פתילות למקדש. וביאר בספר תפארת הקודש, שמחמת זה זכתה לשפוט את ישראל, דלא כשאר נשים שאינם דנות כמבואר בתוס' יבמות מה: בשם הירושלמי דאשה פסולה לדון כיון שהיא פסולה להעיד. ובפרקי דרבי אליעזר פי"ד איתא, שאחת מעשר קללות שנתקללה חוה, היא שאשה אינה נאמנת להעיד.
אבל דבורה שהתקינה פתילות למקדש ותיקנה בזה את חטאה של חוה, כדאיתא בירושלמי שבת פ"ב ה"ו "אדם הראשון נרו של עולם היה, היא כיבתה נרו של עולם תדליק את הנר", והיא הזדרזה במצות הדלקת הנר ועשתה פתילות גם לנרות שבמקדש. לכן היתה מנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה, דהיינו באותה קללה של פסול לדון, והכשירוה מן השמים לדון כמ"ש תוס' ביבמות שם, שדבורה שדנה היה זה על פי הדיבור.
◆ ◆ ◆
והנה הר"ן בשבועות יג. כתב לתרץ מה דבורה היתה דנה, אע"פ שאשה פסולה לדון, דהא דכתיב "והיא שופטה את ישראל", לאו שופטת קאמר, אלא מנהגת. והקשה הר"ן שם איך היתה מנהגת את ישראל, הא אמרינן בסיפרי שום תשים עליך מלך ולא מלכה. ותירץ שלא מינו אותה, אלא נוהגין היו על פיה, עכ"ל. ויסודו מדברי הרמב"ן שם.
ולכאורה היה אפשר ליישב את הקושיא מ"מלך ולא מלכה", דהנה האברבנאל בהקדמתו לספר שופטים ביאר באריכות, שלשופטים היה דין מלך רק לחלק מן הדברים, דהיינו לענין שיכולים להרוג שלא מן הדין לפי צורך השעה, וכן לענין מורד במלכות [דמצינו שנאמר גם על יהושע, אע"פ שלא היה מלך, אלא משום שהיה שופט, וכמבואר בדרשות הר"ן דרוש י"א].
אבל מ"מ אין לשופט דין מלך לא לענין משיחה, דשופט אינו טעון משיחה, וכן כל המצוות שהמלך מצווה בהם כגון לא ירבה לו נשים וסוסים וכו' אינן נוהגים בשופט, וכן כתיבת ספר תורה שני וכו'. וכן אין נוהג בו מצות מורא מלך הנלמד מ"שום תשים עליך מלך" שאין יושבים על כסאו ואין רוכבים על סוסו וכו', זה אינו נוהג בשופט. וכן האמור בפרשת המלך בספר שמואל שמלך מותר ליקח זיתיכם וכרמיכם הטובים וכו', אין זה נוהג בשופט [וכן נראה להדיא מן הכתובים שם, דבזה היה המלך עדיף על השופטים, שהרי שמואל הזהיר אותם שלא כדאי להם למנות עליהם מלך משום הדברים הללו, משמע דעד עתה לא נהגו], וכן המלכות של השופטים אינה ירושה לבניהם, עכ"ד האברבנאל שם.
ולפי"ז היה אפשר לומר, דהך דינא ד"מלך ולא מלכה" שנאמר בפרשת "שום תשים עליך מלך", נאמר רק לגבי מלך גמור שנוהג בו דין שום תשים עליך מלך וכל הפרשה, אבל לענין מינוי שופט שפיר יכולים למנות גם אשה.
ובדעת הראשונים שלא תירצו כן, י"ל דהנה הרמב"ם מלכים פ"א ה"ה כתב, דהוא הדין כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש [דס"ל דכמו שלענין "מקרב אחיך" למעט גרים ילפינן ממלך לכל משימות, הוא הדין לענין "איש ולא אשה"]. ולפי"ז י"ל דהראשונים ס"ל כהרמב"ם בזה, ומה"ט הוקשה להם שגם בתורת שופט אין יכולים למנות אשה, ושוב מצאתי שכן מפורש בדברי הריטב"א בשבועות שם.