בהחלט יש לי תכניות כאלה ממש
לכשיצטרפו אלי עוד כמה וכמה חכמים יר''ש ורציניים הדבר יתממש בעז''ה
אכן עולם התורה ממתין בשקיקה ובנשימה עצורה לבשורה הגדולה...
זה נדיר מאד שבדור שפל וירוד כשלנו יפציע אור גדול המבין כיצד ישיבה צריכה להיראות, כיצד לימוד התורה צריך שיעשה, דברים שרבי חיים מוואלוזין וכל ענקי הדורות מעמידי עולם התורה לא חשבו עליהם, אשריכם...
ללא ספק זה הצעות מעין אלו הינם ביטוי מובהק לאחד מסימני הגאולה של 'נערים' וכו'...
 
ממש לא, הם זקוקים לכל שקל לפרנסת ביתם, אמנם ריבוי המבחנים והמלגות השונות באמת כבר מזכיר את זה קצת
סתירה מיניה וביה באותו משפט...
ריבוי המלגות גם הוא צורך דחוף לאברכים שבקושי סוגרים את החודש.
וכפי שכבר אמרו כאן, מדבריך עולה כי יש צד גדול שאינך נמנה על אלו.
יצה''ר כפשוטו
מי שנצרך יצא למה שנצרך
למה לסגור הכול כ''כ הרבה זמן ?
כי באמת צריך את כל ה"הרבה זמן" הזה.
אם אתה מהיחידים שלא צריכים - תעשה מסגרת חדשה.
אבל כיון שרוב ככל בני התורה צריכים את כל הזמן הזה, אין סיבה להשאיר את כולם בשביל יחידים.
יש הבדל בין מה שצריכים למה שלא ופשוט
כאמור, - אברכים תמיד צריכים את הכל.
השינוי בין יומא דפגרא לשאר הימים הוא מובנה והכרחי.
אצל בחורים, כיון שכאמור, צריכים את יומא דפגרא, ובעוונותינו המצב הוא שבלי תשלום ילמדו פחות, עדיף שיהיו המלגות וירבה הלמוד.
 
אני הקטן שאלתי בתור בחור את פי מרן מנהיג הדור ר' מ''ה הירש שליט''א ואמר לי בפרוש שהוא סבור שא''צ יותר משבוע אחד ביה''ז באב וכ''ש לחדשים אחרים שא''צ כ''כ הרבה בפרט תשרי שלאחר החגים הוא חסר טעם כל עיקר
יש פסוק כזה, שמשמעותו שעונים לכל אחד את אשר הוא מבקש לשמוע...
 
נערך לאחרונה:
אכן עולם התורה ממתין בשקיקה ובנשימה עצורה לבשורה הגדולה...
נהדר
זה נדיר מאד שבדור שפל וירוד כשלנו יפציע אור גדול המבין כיצד ישיבה צריכה להיראות,
מניח הנחה (דור שפל וירוד) ומקשה קושיא, בכל מקרה הדברים אינם שלי אלא של חז''ל
כיצד לימוד התורה צריך שיעשה, דברים שרבי חיים מוואלוזין וכל ענקי הדורות מעמידי עולם התורה לא חשבו עליהם,
להזכירך שהגר''ח לא יסד את בין הזמנים
תודה
ללא ספק זה הצעות מעין אלו הינם ביטוי מובהק לאחד מסימני הגאולה של 'נערים' וכו'...
מרשים
 
סתירה מיניה וביה באותו משפט...
חשבתי על זה שתתפס לזה במקום לעיין בדברי
ריבוי המלגות גם הוא צורך דחוף לאברכים שבקושי סוגרים את החודש.
מי שצריך צריך (לא כולם צריכים), אבל המלגות לא נועדו לזה אלא להוסיף לימוד וזה בושה שזה עובד רק עם כסף
וכפי שכבר אמרו כאן, מדבריך עולה כי יש צד גדול שאינך נמנה על אלו.
הטחה עלובה, הנני יושב בישיבה ובכולל ב''ה מינקותי עד היום הזה ככל שאני יכול
כי באמת צריך את כל ה"הרבה זמן" הזה.
עד כאן דברי יצה''ר
אם אתה מהיחידים שלא צריכים - תעשה מסגרת חדשה.
אבל כיון שרוב ככל בני התורה צריכים את כל הזמן הזה, אין סיבה להשאיר את כולם בשביל יחידים.
שטות והבל מוחלטים, פוק חזי מאי עמא דבר
אצל בחורים, כיון שכאמור, צריכים את יומא דפגרא, ובעוונותינו המצב הוא שבלי תשלום ילמדו פחות, עדיף שיהיו המלגות וירבה הלמוד.
המציאות של לימוד לפי שעות עם תשלום צמוד כבר עובר את גבול הטעם הטוב ויתכן שאין חפץ לה' באלה
 
להזכירך שהגר''ח לא יסד את בין הזמנים
 
חשבתי על זה שתתפס לזה במקום לעיין בדברי
וכן למר.
אבל גם אני וגם אתה ענינו שנינו גם למילים וגם לתוכן כך שנשארנו בתיקו... היה עדיף שלא להזכיר זאת.
מי שצריך צריך (לא כולם צריכים), אבל המלגות לא נועדו לזה אלא להוסיף לימוד וזה בושה שזה עובד רק עם כסף
כל אברך נורמטיבי צריך את זה.
ולזה נועדו המלגות.
הטחה עלובה, הנני יושב בישיבה ובכולל ב''ה מינקותי עד היום הזה ככל שאני יכול
אבל דבריך לא מתאמים עם המציאות.
איך אתה אומר? - התחמקות מפוארת...
שטות והבל מוחלטים, פוק חזי מאי עמא דבר
'נפקתי' ו'חזיתי' שרוב מוחלט של 'עמא' אינו 'דובר' כמוך.
המציאות של לימוד לפי שעות עם תשלום צמוד כבר עובר את גבול הטעם הטוב ויתכן שאין חפץ לה' באלה
נאום נביא דורינו השומע אמרי קל ויודע דעת עליון.
איזה התחמקות מפוארת
לא התחמקות. אלא מציאות שאתה מסרב להפנים.
 
במקום לדון כמה זמן נצרך בין הזמנים
וכמובן לכל אחד יש מה לכתוב בענין
בא נדבר על שאלה יותר קשה
איך באמת אפשר לקצר את בין הזמנים?
משהו יכול להציע פתרון ריאלי שיגרום לבחורים באמת
שיתחילו את הזמן יותר מוקדם

כל השאלות האחרות הם שאלות של אופוזיציה ולא רלוונטיות!!!
 
ואדרבה... יקים כבודו ישיבה בה לומדים בעל פה ואין בה בין הזמנים ואולי גם לומדים בעמידה עם תפילין.... כשיצאו ממנה המוני גדולי תורה בטוחני שכל עולם התורה יצעד בעקבותיה...
אני רק מנסה לדמיין איך היינו נראים היום אילו החזו"א ועוד גדולים בזמנו
שעצבו את דורנו אנו, היו משקיעים שנלמד בע"פ בעמידה עם תפילין וכו' וכו'....
איך היינו נראים היום
 
מי שצריך צריך (לא כולם צריכים), אבל המלגות לא נועדו לזה אלא להוסיף לימוד וזה בושה שזה עובד רק עם כסף
הזוהר הקדוש - לך-לך פט, בדרך אגב

שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי וְאַחְסִין יְרוּתָּא אַחְסַנְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵּי כְּמָה דִכְתִּיב (משלי ח) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יִשׁ. מאי יֵ''שׁ וְאוֹצְּרוֹתֵּיהֶם אֲמַלֵּא, בְּהַאי עָלְמָא מֵעוּתְּרָא וּמִכָּל טִיבוּ דְעָלְמָא.

מַאן דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין.

רַבִּי אַבָּא ...הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ יוֹסֵי. אָמַר לוֹן לְתַּלְמִידוֹי דְּיִקְרוּן לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי מָארֵי דְּעוּתְּרָא ויקָרָא. יָתִּיב ואִתְּעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָּא.

לְיוֹמִין הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אָן הוּא עוּתְּרָא. אָמַר שְׁמַע מִינָהּ דְּלָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד, וְעָאל לְאִדְרֵיהּ, שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר לָא תַּעַנְשֵׁיהּ (תוב לגביה) דְּגַבְרָא רַבָּא לִיהֱוִי. תָּב לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ תִּיב בְּרִי תִּיב וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ עוּתְּרָא.

אַדְהָכִי אֲתָּא גַּבְרָא חַד וּמָאנָא דְּפָּז בִּידֵיהּ, אַפְּקֵיהּ וּנְפַּל נְהוֹרָא בְּבֵיתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא לָא זָכִינָא, וּבָעֵינָא מָאן דְּיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּגִינִי. דְּהָא אִיתּ לִי עוּתְּרָא סַגֵּי דְּקָא שְׁבַק לִי אַבָּא, דְּכַד יָתִּיב על פְּתּוֹרֵיהּ הֲוָה מְסַדַּר עֲלֵיהּ תְּלֵיסַר כַּסֵּי מֵאִלֵּין. וּבָעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא יָהִיבְנָא עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא רַוָּוק תִּשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא וְדָא יָהִיב לָךָ עוּתְּרָא, יָהַב לֵיהּ הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז. קָרָא עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא (איוב כח) לא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִיתּ וּתְּמוּרָתָּהּ כְּלִי פָּז. יָתִּיב וְלָעָא בְּאוֹרַיְיתָּא וְהַהוּא בַּר נָשׁ הֲוָה יָהִיב לֵיהּ עוּתְּרָא. לְיוֹמִין עָאל חֲמִידוּ דְאוֹרַיְיתָּא בִּמְעוֹי. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִּיב וְהֲוָה בָּכֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבֵּיהּ דְּהֲוָה בָּכֵי, אָמַר לֵיהּ עַל מָה קָא בָּכִיתּ. אָמַר לֵיהּ וּמָה מַנַּחְנא חַיֵּי דְעָלְמָא דְאָתֵּי בְּגִין הַאי, לָא בְּעֵינָא אֶלָּא לְמִזְכֵּי לְגַבָּאי. אָמַר הַשְׁתָּא שְׁמַע מִינָהּ דְּהָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד.

קָרָא לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אָמַר לֵיהּ טוֹל עוּתְּרָךָ וְהַב לֵיהּ לְיַתְּמֵי וּלְמִסְכְּנִי, וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ חוּלַק יַתִּיר בְּאוֹרַיְיתָּא בְּכָל מַה דְּאֲנַן לָעָאן. אַהֲדַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז, וְעַד יוֹמָא לָא אַעֲדֵי שְׁמֵיהּ, וּמִן בְּנוֹי בֶּן פַּזִּי, וְהַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה אוֹרַיְיתָּא הוּא וּבְנוֹי (בגין דלעא באורייתא). דְּלֵיתּ לָךָ אֲגַר טַב בְּעָלְמָא כְּמָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא וּמְקַיְימָהּ
 
אני רק מנסה לדמיין איך היינו נראים היום אילו החזו"א ועוד גדולים בזמנו
שעצבו את דורנו אנו, היו משקיעים שנלמד בע"פ בעמידה עם תפילין וכו' וכו'....
איך היינו נראים היום
גם אני מנסה לדמין זאת
היינו נראים בדרגה עצומה ונוראה של קרבת ה' לאין שיעור ממה שאנו היום
 
הזוהר הקדוש - לך-לך פט, בדרך אגב

שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד בְּגִין דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּהַאי עָלְמָא זָכֵי וְאַחְסִין יְרוּתָּא אַחְסַנְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵּי כְּמָה דִכְתִּיב (משלי ח) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יִשׁ. מאי יֵ''שׁ וְאוֹצְּרוֹתֵּיהֶם אֲמַלֵּא, בְּהַאי עָלְמָא מֵעוּתְּרָא וּמִכָּל טִיבוּ דְעָלְמָא.

מַאן דְּאָזִיל לְיָמִינָא זָכֵי לְעָלְמָא דְאָתֵּי, וּמַאן דְּאָזִיל לִשְׂמָאלָא הָא עוּתְּרָא בְּעָלְמָא דֵין.

רַבִּי אַבָּא ...הֲוָה מַכְרִיז מַאן בָּעֵי עוּתְּרָא וּמַאן בָּעֵי אוֹרְכָא דְּחַיֵּי בְּעָלְמָא דְאָתֵּי יֵיתֵּי וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא. הֲווּ מִתְּכַּנְשִׁין כּוּלֵי עַלְמָא לְגַבֵּיהּ. רַוָּוק חַד הֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵּיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָּא לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֶךָ. אָמַר לֵיהּ יוֹסֵי. אָמַר לוֹן לְתַּלְמִידוֹי דְּיִקְרוּן לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי מָארֵי דְּעוּתְּרָא ויקָרָא. יָתִּיב ואִתְּעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָּא.

לְיוֹמִין הֲוָה קָאִים קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אָן הוּא עוּתְּרָא. אָמַר שְׁמַע מִינָהּ דְּלָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד, וְעָאל לְאִדְרֵיהּ, שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר לָא תַּעַנְשֵׁיהּ (תוב לגביה) דְּגַבְרָא רַבָּא לִיהֱוִי. תָּב לְגַבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ תִּיב בְּרִי תִּיב וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ עוּתְּרָא.

אַדְהָכִי אֲתָּא גַּבְרָא חַד וּמָאנָא דְּפָּז בִּידֵיהּ, אַפְּקֵיהּ וּנְפַּל נְהוֹרָא בְּבֵיתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי בָּעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא לָא זָכִינָא, וּבָעֵינָא מָאן דְּיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא בְּגִינִי. דְּהָא אִיתּ לִי עוּתְּרָא סַגֵּי דְּקָא שְׁבַק לִי אַבָּא, דְּכַד יָתִּיב על פְּתּוֹרֵיהּ הֲוָה מְסַדַּר עֲלֵיהּ תְּלֵיסַר כַּסֵּי מֵאִלֵּין. וּבָעֵינָא לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְיתָּא וְאֲנָא יָהִיבְנָא עוּתְּרָא. אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא רַוָּוק תִּשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָּא וְדָא יָהִיב לָךָ עוּתְּרָא, יָהַב לֵיהּ הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז. קָרָא עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא (איוב כח) לא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִיתּ וּתְּמוּרָתָּהּ כְּלִי פָּז. יָתִּיב וְלָעָא בְּאוֹרַיְיתָּא וְהַהוּא בַּר נָשׁ הֲוָה יָהִיב לֵיהּ עוּתְּרָא. לְיוֹמִין עָאל חֲמִידוּ דְאוֹרַיְיתָּא בִּמְעוֹי. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתִּיב וְהֲוָה בָּכֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבֵּיהּ דְּהֲוָה בָּכֵי, אָמַר לֵיהּ עַל מָה קָא בָּכִיתּ. אָמַר לֵיהּ וּמָה מַנַּחְנא חַיֵּי דְעָלְמָא דְאָתֵּי בְּגִין הַאי, לָא בְּעֵינָא אֶלָּא לְמִזְכֵּי לְגַבָּאי. אָמַר הַשְׁתָּא שְׁמַע מִינָהּ דְּהָא לְשֵׁם שָׁמַיִם קָא עֲבִיד.

קָרָא לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אָמַר לֵיהּ טוֹל עוּתְּרָךָ וְהַב לֵיהּ לְיַתְּמֵי וּלְמִסְכְּנִי, וְאֲנָא יָהִיבְנָא לָךָ חוּלַק יַתִּיר בְּאוֹרַיְיתָּא בְּכָל מַה דְּאֲנַן לָעָאן. אַהֲדַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הַהוּא כַּסָּא דְּפָּז, וְעַד יוֹמָא לָא אַעֲדֵי שְׁמֵיהּ, וּמִן בְּנוֹי בֶּן פַּזִּי, וְהַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, וְזָכָה לְכַמָּה אוֹרַיְיתָּא הוּא וּבְנוֹי (בגין דלעא באורייתא). דְּלֵיתּ לָךָ אֲגַר טַב בְּעָלְמָא כְּמָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָּא וּמְקַיְימָהּ
העיקר לבסוף האם זה מביא ללשמה ובל' הזוהר לש''ש ובדורנו צ''ע טובא מה יוצא לבסוף
 
גם אני מנסה לדמין זאת
היינו נראים בדרגה עצומה ונוראה של קרבת ה' לאין שיעור ממה שאנו היום
אני בספק גדול!
מה שבטוח שמרנא החזו"א לא ראה לנכון להנחיל כך - אז מקובלני מבית אבי אבא, שאם הוא לא ראה לנכון - זה לא היה נכון!
העיקר לבסוף האם זה מביא ללשמה ובל' הזוהר לש''ש ובדורנו צ''ע טובא מה יוצא לבסוף
אין ספק שצריך חיזוק, זה לא אומר 'לשרוף את המועדון'
 
שבדור שפל וירוד כשלנו יפציע אור גדול המבין כיצד ישיבה צריכה להיראות
מניח הנחה (דור שפל וירוד) ומקשה קושיא, בכל מקרה הדברים אינם שלי אלא של חז''ל

הרב, אם אני לא טועה, בתגובה ל @פנחס ע שכתב
עם ישראל עם כל ה"בעיות" שתמיד היו כאלו שהתלוננו נשאר, והוא פורח ועולה. ישנם קברניטים מצויינים...
כתבת כך
? חלק פורח ועולה חלק קמל ויורד בעוה''ר
אני כבר מתחיל להיות מבולבל הרב
מהי דעת תורתו? הדור במגמת עלייה? או במגמת ירידה?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון