פסח, חודש ניסן בל תוסיף באכילת מצה

[נדיב לב]

נפסק בשו"ע סימן תרס"ו סעיף א' היושב בסוכה לאחר חג הסוכות [אף שלא מכוין לשם מצוה עכ"פ מחזי] 'בל תוסיף'. וכך מבואר בגמרא סוכה מז: עיי"ש.
וצריך ביאור מדוע מי שאוכל מצה לאחר הפסח אינו מחזי בבל תוסיף כמו האוכל בסוכה לאחר סוכות.

ולכאורה היה אפש"ל שבשונה מסוכה שמקיים המצווה בכל הימים, במצה מקיים רק בלילה הראשון ועל כן לא מחזי כמוסיף. וכך כתב בספר עקרי הד"ט.
אמנם יש לדחות.
א. שיטת חלק מהאחרונים שאין בשאר הימים מצות ישיבת סוכה אלא איסור וכ"מ ברעק"א והאבנ"ז ועוד, ומ"מ י"ל דסו"ס כשיושב הוי קיום מצווה ב. לפי הגר"א והביאו במ"ב, כשם שיש מצוה כל יום ויום מימי הפסח ולא מחלקים בין היום הראשון לשאר הימים, כך בכל יום בכל כזית וכזית שאוכל מקיים מ"ע.

ולכאורה החילוק הפשוט, בין סוכה שלאחר החג אין הדרך לשבת בסוכה אלא בבית ובין מצה שיש רגילות לאכול גם בשאר השנה. וכך תירץ גם מרן הגר"ח.
אמנם ראיתי בשם הגרש"ז ברוידא זצ"ל שרצה לחלק בין אכילת מצה שענינה במה שאוכל מצה ולא חמץ, או שאוכל מצה במקום חמץ ועל כן באוכל מצה לאחר הפסח, כיון שאינו בודל עצמו מחמץ, לא ניכר שהמצה נאכלת ולא החמץ או שהיא הנאכלת במקום החמץ. וממילא בכה"ג אין חשש של 'בל תוסיף'.
וקצ"ב מדוע לא חששו עכ"פ באופן שנמנע מאיזו סיבה להכניס לביתו חמץ. וי"ל.