בל תוסיף

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון הגר''נ נבנצאל שליט''א טען בתוקף לאלו הנוהגים לספור ספירה כמה פעמים במשך היום שיש בזה משום בל תוסיף וטען בתוקף שהם מתכוונים לשם מצוה ולא סתם ענין כזה לספור האם דיברו בזה האחרונים?

כתב הגו"א (שמות יב, טו) שמה שנאמר "שבעת ימים מצות תאכלו", בא לומר שאפילו אכל שבעת ימים מצה לא עבר על בל תוסיף, כיון שנקרא חג המצות, ואמנם שלא בזמנו בלי כונה בלא"ה לא עובר, כאן אפילו בכיון לשם מצוה ג"כ לא עובר, עיי"ש. והחת"ס כתב בביאור דברי המכילתא שצריך פסוק להתיר אפילו בלא כיון לשם מצוה, כיון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ל"ב כתב לדון האם אשה שנטלה ה' מינים בלולב עוברת בבל תוסיף, דהרי אינה חייבת במצות לולב דהיא מצות עשה שהזמן גרמא, האם מ"מ כשנטלה ד' מינים עוברת בבל תוסיף או לאו, וכמו כן יש לדון באשה שישנה בשמיני עצרת בסוכה האם עוברת על בל תוסיף, דאפשר שאין בל תוסיף...

עיין בשו"ע סימן תרסו ובמ"ב שם ס"ק ה-ו בדין בל תוסיף בשמיני דבעי כוונה לכו"ע כדי לעבור על ב"ת. והסתפקתי מה הדין כשישן בשלהי היום השביעי על דעת להמשיך בשנתו לאחר צאת הכוכבים, האם עבר על בל תוסיף? ושורש הספק, שאמנם כשעבר זמן המצוה לא עובר על בל תוסיף אלא אם מכון להוסיף על המצוה (כמבואר בראש השנה...

הסתפקתי היום באדם שישב בשמיני עצרת בסוכה וע"ו האם בכה"ג עובר על בל תוסיף. ובפשטות תלוי הדבר במחלוקת הראשונים אם יושב בסוכה וע"ו אינו יוצא יד"ח מהתורה או מדרבנן, ולשיטת הרי"ף (ד. מדפי הרי"ף) דסוכה ו' על ו' כשרה מהתורה ורבנן הוא שפסלוה, אם כן יש מקום לומר דעובר על בל תוסיף. ואילו לשיטת הראשונים...

נפסק בשו"ע סימן תרס"ו סעיף א' היושב בסוכה לאחר חג הסוכות [אף שלא מכוין לשם מצוה עכ"פ מחזי] 'בל תוסיף'. וכך מבואר בגמרא סוכה מז: עיי"ש. וצריך ביאור מדוע מי שאוכל מצה לאחר הפסח אינו מחזי בבל תוסיף כמו האוכל בסוכה לאחר סוכות. ויש שתירצו (בס' עיקרי הד"ט) שבמצה מקיים מצוה רק בלילה הראשון בשונה מסוכה...

הגרצ"פ פראנק במקראי קודש הביא מהמהרי"ל דיסקין שדן להכשיר לקיחת אקליפטוס לערבה, משום שיש לה ג' סימנים א. קנה אדום ב. עלה משוך ג. פיה חלק לגמרי. למעשה האחרונים פסלו אותה מפני שיש לה ריח, ורוב גידולו שלא על הנחל, ואין עלים בראש הענף, ואין שמה ערבה. (ויש בזה נידון שלם אם כל אחד מהפרטים אכן ישנו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם (לא יא) כתב בספר המנהיג הלכות חג הסוכות אות נ"ז, שספר "קהלת" נאמר על ידי שלמה המלך בהקהל בחג, כאשר נקהלו ישראל לקיים המצוה כדכתיב במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות וגו'. וקשה איך היה מותר להוסיף על פסוקי התורה ולומר את...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה (כה ג) הקשה החזקוני, למה צריך לאו למוסיף על המלקות, תיפוק ליה משום "בל תוסיף" שבכל המצוות, כמו נוטל ה' מינים בלולב וכדומה. [ואמנם נפק"מ לסתם אדם שאינו שליח בי"ד המכה את חבירו שאינו חייב כלל מלקות, אך הקושיא היא דהכתוב...

לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ ברש"י: לא תסף עליו, חמשה טוטפות בתפילין וכו'. וסמיך ליה כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא וכו' וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, מרמז לאמרם (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד) שנביא צריך לתת אות, אבל זקן צריך לקבל דבריו ללא אות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.

נפסק בשו"ע סימן תרס"ו סעיף א' היושב בסוכה לאחר חג הסוכות [אף שלא מכוין לשם מצוה עכ"פ מחזי] 'בל תוסיף'. וכך מבואר בגמרא סוכה מז: עיי"ש. וצריך ביאור מדוע מי שאוכל מצה לאחר הפסח אינו מחזי בבל תוסיף כמו האוכל בסוכה לאחר סוכות. ולכאורה היה אפש"ל שבשונה מסוכה שמקיים המצווה בכל הימים, במצה מקיים רק...