סוכה

הגמרא דף כג' מסיקה שסוכה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה פסולה ומבאר רש"י כי לאו דירה היא, אך ממשיכה הגמ' שסוכה על גב ספינה, שאינה עומדת ברוח מצויה של הים כשרה לחד תנא. ופלא הוא שהרי למעשה אינה עומדת ולאו דירה היא. [והגרי"ז למד ברמ' שמדין שיעור בעלמא, אך ברש"י מבואר שלאו דירה. והשפ"א יישב...

בס״ד. ראשית כל המשפט הבא מיועד להנהלת הפורום, עכשיו אני רואה שהתגים נעשים באופן אוטומטי וזה פשוט מדהים ויעיל. יישר כח! הגמ׳ במסכת סוכה דנה האם אדם שגנב סוכה הסוכה כשרה או לא, מח׳ מן דאמר (כמדומני רבי מאיר, לא בטוח…) וחכמים, מן דאמר סבר שהסוכה לא כשרה משום שהיא גנובה, ואם נגיד שמכיוון שהיא...

היתה פחותה מעשרה טפחים וחקק בה כדי להשלימה לעשרה אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים פסולה פחות משלשה טפחים כשרה. וברש"י שם פחות משלשה - כלבוד, הלכה למשה מסיני, וחשבינן ליה כאילו החקק לבוד ומגיע עד הכותל, לבוד סניף, אפושטי"ץ בלעז, דבר שמאריכין אותו על ידי סניפין, כדי לסנוף חקק על חקק: וצ"ב דהרי...

הקשה הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מדוע פרש רש"י את הפסוק " ויגרש ה´ את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים" (בראשית ג,כד) מלאכי חבלה? ותרץ שבני הנוער יכולים לגדול ולהיות מלאכים קדושים או מלאכי חבלה חלילה. תלוי היכן הם שוהים ומבלים ! אם על ארון הברית ובקודש הקודשים , אזי יהיו למלאכים קדושים. ואם הם...

ידוע הרש"י במסכת סוכה דף י"ד. שמביא בשם רבו בזה"ל "שאלתי את מורי מגופה דמשנה דמייתי אגב גררא בשמעתין מי שייך למיתני גופא כדגר' במימרות האמוראים ואמר לי רבי משום דהך משנה מן הטהרות שאין מהם שום גמרא בעולם ולא מפורשת כשאר המשניות. לפיכך נוהג הש"ס לומר גופא כדי לפרש" במקביל יש כמה תוספות בש"ס...

מסתמא כבר סיימו מסכת סוכה. ולכן אחוד חידה. מי אמר ושמע 3 פתגמים במסכת סוכה, ומה הם?

סוכה ח' : "ריבוע דנפיק מגו עיגולא פלגא" - כלומר, לטענתם, כשהריבוע החסום הקיפו 16 - העיגול החוסם הקיפו 24 , ביחס 2/3 ואין זה נכון. שם "הפנימית אינה סוכה" - הפנימיות =הסוכה הפנימית הסוכה הפנימית צריכה להיות מושתתת על יסודות של קבע, וחייבת בייחוד השם =מזוזה, והחיצונית צריכה להופיע כארעית, וממלאת...

סוכה ח'. תוס' ד"ה כמה מרובע יתר על העיגול "דאין מביאין ראיה מחוט ההיקף" - כוונתו דהגמ' הרי מיירי בשטח העיגול הממולא באנשים, ואין להוכיח ששטח המרובע גדול משל העיגול החסום ביחס קבוע מדמצאנו שההיקף הוא ביחס קבוע, דהרי ההיקף מושפע מצורת השטח. שם תוס' ד"ה כמה מרובע יתר על העיגול "סלקא דעתך שאינה...

סוכה ז': "על גבי פסי ביראות" - אע"ג דאין בור ולא בבהמתן של עולי רגלים - בסוכה התירו. רא"ש; הרי"ף הביאה, דס"ל דהיא רה"י גמורה, ומדרבנן אסורה, והתירו לעולי רגלים שלא ימנעו מלעלות, וה"נ שרי שכל אדם יזכה בסוכה, והר"ן חולק, דא"כ אינו ענין לסוכך ע"ג מבוי שיש לו לחי. הר"ן. שם "רבי ורבי יאשיה..." -...

סוכה ז'. רש"י ד"ה אמר רבא "וזהו טפח שאמרו חכמים" - מוכח מרש"י שצוה"פ אינה מתירה בסוכה, דאל"ה מה הקולא בדופן ג', וכן מוכח דשאני צוה"פ דסוכה דבעי חצי טפח בכל קנה, ולפ"ז יש להזיר שלא יהיו פתחים בכל ד' הדפנות, דבעינן שתים עריבן; איכא מ"ד דבעי צוה"פ דוקא במין גאם, אך במבוי בעי ד' טפחים ולא צוה"פ...

סוכה ד' : "בעינן מחיצות הניכרות וליכא" - ואפשר דמאחר שלגבי שבת עמוד חולק רשות לעצמו, והרי הוא כמוקף מחיצות - פסול אפילו יש פחות מד' אמות ממנו לכותל, ואין אומרים דופן עקומה. הר"ן. שם "בין בזו ובין בזו מחלוקת" - הרמב"ם מכשיר על שפת הגג כי לא גורס איבעיא זו, וברא"ש גורס ופוסל, ובמ"ב מחמיר...

סוכה ד'. רש"י ד"ה כשרה "כל הסוכה" - דהיא פסל היוצא, ולר"ן אין להכשיר מדין פסל בגווני דלא נאמרו, אלא י"ל דרק על האיצטבא כשר, וקמ"ל דלא גזרינן אטו שיאכל בשער הסוכה (הר"ן), והשו"ע פסק כרש"י. הא דדופן עקומה משמעותו שרואים כאילו הסכך הוא דופן, ולכן הפסק אויר פוסל, ואין אוכלים תחת הסכך, משא"כ להסבר...

סוכה ג' : "ובא למעטה בכרים וכסתות" - אם הבית קטן מד' אמות אינו ראוי לדירה, ואז אינו ראוי לקבל חצר כי היא נועדה רק לפריקת משאות, שאינם נצרכים לבית קטן כזה. כדי להתקרב לה' צריך לשים עצמך כעפר אי אפשר לעשות זאת באמצעות כרים וכסתות נוחות - למרות שמצהיר שמבטל אותם. סוכה ד'. "תבן ובטלו הוי מיעוט" -...

סוכה ג' : תוס' ד"ה ואין עושין אותו עיבור - סיכום תוס': הקדמה, לר"מ יש קרפף סביב לכל עיר - אין מודדין אלפים מהחומה אלא מלאחר ע' אמות ושיריים, לרבנן מודדין מהחומה, אך בין שתי עיירות בריחוק - לרב הונא - שני קרפפים, ולחייא בר רב - קרפף אחד; וקשה, מאי נפ"מ בשיעור ד"א - שהרי לחבר שתי עיירות קרובות אין...

סוכה ג'. "ומשום הכי לא אמרי לה דבר" - היינו, לר"י לא מחו כי זו סוכה כשרה, ולרבנן - כי רק היא ישבה שם. "מחזקת ראשו ורובו ושולחנו" - משמע דמיירי רק בסוכה קטנה, ורק בה פוסקין כב"ש, ודלא כרי"ף שלמד מכאן לפסול אף בסוכה גדולה כששולחנו בתוך הבית רא"ש, ובשו"ע פסק כרי"ף.

סוכה ב' : "מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו" - מ"ד מחזקת ראשו ורובו ושולחנו - כלומר, אדם נזקק למינימום ההכרחי מד' אמות - אדם חייב לנצל כל שבאפשרותו לעבודת ה'. אולי מיירי בד' אמות של הלכה.

סוכה ב: תוס' ד"ה יש בה "לבסוף מסיק " - משמע בגמ' שברחבה יותר מד' מועיל בגבוהה י', ויש לדחות שצריך רוחב חמישית מהגובה, א"נ קים לחז"ל שאפילו גבוהה אלף יהיה מעט צל כרחבה מעט יותר מד', והקשה הר"ן שהחוש מכחיש שבשום שעה ביום סכך ברוחב ז' טפחים מונע שמש כשגבוה כ', וי"ל שעד כ' הסכך עכ"פ ממעט את החום...

"ורבא אמר מהכא - בסוכות תשבו" - משמע דשרי להעמיד ע"ג מק"ט, דלא כר"ן ורמב"ן. "וסיכך על גבן" - משמע להו הכי דאי לאו דהפסוק אתי לגובה - באיזה ענין רצתה התורה שנעשה סוכה עראית - הרי אי אפשר לעמוד על כוונתה מה היא סוכה לשבעה ימים בלא"ה כנ"ל בר"ן.

סוכה ב'. "אלא בצל דפנות" - זווית הכניסה של השמש בגובה כ' אמות וברוחב ד' אמות היא כ- 11 מעלות פחות משיא הגובה =הזֶנית, ובימי תשרי זוית השמש בחצות בא"י ובבל היא רק 32 מעלות פחות מהזנית, כלומר שאין שום אפשרות שהסכך הוא שמיצל, הזוית הזו של ד' רוחב וכ' גובה מתאימה רק לאזור קו המשווה, וע"כ שכוונת הגמ'...

סוכה ב'. "למען ידעו דורותיכם" - מטרת האדם לחיות בהרגשה של תחושה תמידית של השגחה - הם הסוכה =חיי האדם בהרגשה של הסכך = ההשגחה רחוקה ממנו - הרי זה פסול, לכן ממילא אם האדם מגביה את הדפנות עד הסכך, כלומר מתקן זאת ע"י התבוננות בהשגחה העליונה - הכשיר את הסוכה =ידיעה לדורות; למ"ד סוכה לצל מה עושים...