יום טוב - בעניין האיסור להזמין נכרי ליום טוב | ענייני דיומא יום טוב - בעניין האיסור להזמין נכרי ליום טוב | ענייני דיומא

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
1,700
תודות
4,774
נקודות
475
בביצה (כא, ב) מבואר שאסור להזמין גוי ביום טוב, שמא ירבה בשבילו, ובפשוטו ה"ה מומר, כי כתב המשנ"ב שאסור לבשל בשביל מומר.

ומובא בשם הגריש"א שיש עצה, שישבע שלא ירבה לו, וכשיש גם איסור שבועה - אין את הגזירה.

ויש להוסיף שאמנם שבועה לא חלה על דבר מצווה - י"א שלאיסור זה כן חל,
ואכן כאן לא צריך לזה, כי בלא"ה למומר הרי לא יבשל דברים אסורים, ודברים מותרים - מותר מדאורייתא משום הואיל, וכל הגזירה היא לחלק מהראשונים מכח האיסור דרבנן, ועל איסור דרבנן חלה שבועה.

מיהו לכאורה זהו חידוש עצום לומר שכמתווסף איסור אין את הגזירה,
רק אולי היה אפשר לתת עצה [אם כי היא קצת קשה], שישבע שאינו מבשל ואינו עושה שום דבר שאסור בשבת בין ליהודי ובין לגוי, וא"כ כלפיו זה כמו שבת, ואין את הגזירה.​
 
וכי תימא ניחוש שמא ישאל על השבועה, וימשיך הגוי להיות בביתו
לכאורה לזה לא חיישינן, וגם כיון שצריך לפרט את הנדר - החכם לא יתיר לו אם זה יגרום לאיסור.
 
וכי תימא ניחוש שמא ישאל על השבועה, וימשיך הגוי להיות בביתו
לכאורה לזה לא חיישינן, וגם כיון שצריך לפרט את הנדר - החכם לא יתיר לו אם זה יגרום לאיסור.
וגם שאין נשאליו ביו''ט, אם אי'''ז לצורך היו''ט, וזה לכאו' לא נחשב לצורך היו''ט
 
וגם שאין נשאליו ביו''ט, אם אי'''ז לצורך היו''ט, וזה לכאו' לא נחשב לצורך היו''ט
הנה על מה שכתב הגריש"א ודאי צדקו דבריו,
אך על העצה שכתבתי - יל"ד שאם כעת רוצה לבשל לבני ביתו זהו צורך יום טוב,
אלא אם נימא שכיון שגורם איסור מדיני יו"ט - אי"ז צורך יו"ט.
 
דכל הגזירה היתה שלא יקילו באיסור זה, אבל מי שבכל מקרה יש לו איסור שאין חוששין שיעבור עליו אפשר לשמוע שלא גזרו בכה''ג
יש בזה נידון בכמה מקומות,
וכאן לכאורה זה נראה מחודש מאוד.
 
רק אולי היה אפשר לתת עצה [אם כי היא קצת קשה], שישבע שאינו מבשל ואינו עושה שום דבר שאסור בשבת בין ליהודי ובין לגוי, וא"כ כלפיו זה כמו שבת, ואין את הגזירה.
אינה עצה טובה לכאו'
ומנין שייחשב 'שבת' ע"י השבועה?
 
יש בזה נידון בכמה מקומות,
וכאן לכאורה זה נראה מחודש מאוד.
אגב, הגריש"א כותב עצה זו גם לעניין מי שמוכרח לגור בפסח בבית שלא בדקוהו מחמץ, שישבע שלא יאכל חמץ, וממילא אין עליו גזירה שמא יבוא לאכלו,
ועי' תוס' פסחים י' א' ד"ה על.
 
אגב, הגריש"א כותב עצה זו גם לעניין מי שמוכרח לגור בפסח בבית שלא בדקוהו מחמץ, שישבע שלא יאכל חמץ, וממילא אין עליו גזירה שמא יבוא לאכלו,
שם זה ודאי יותר מחודש, דשם שניהם דאו'
 

הודעות מומלצות

בהגיעי לפורום החדש נתוודעתי למושג חדש- גביע...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון