בט"ז (תרעב, ס"ק א) הקשה על שיטות הראשונים דאסור להשתמש בשמן שנשתייר מן ההדלקה דנרות החנוכה, ושיש לשורפו, מהך דאמרינן דהזמנה לאו מלתא היא (עיי' בסוגיית הגמ' סנהדרין מז: - מח. ובדברי הט"ז שם).
ונראה לתרץ באופן אחד, דאולי י"ל שגם השמן שנשתייר אחר ההדלקה ס"ס השפיע על דליקה משובחת יותר של האור שכילה את שאר השמן, אך צ"ע אם נכון הדבר מבחינה כימית.
ובאופ"א י"ל דהגדרת שיעור השמן היא הגדרה עצמותית בנר, דנר חנוכה הוא נר כזה שיש בו שיעור דליקה של ח"ש (ושמעתי כך בשם האבנ"ז, אך לע"ע אינני מוצאו), ומעתה אין כאן הזמנה גרידא, אלא שימש הדבר כחפצא דמצווה.
עוד י"ל דהיות והאדם השתמש בנר הזה לנ"ח, ובתוכו גם השמן שנותר, נקבע על כל החפצא הזה שם של נר חנוכה, והיינו דל"ה הזמנה גרידא, אלא דחלה עתה חלות מצווה על הנר כולו במה שעומד ומשמש כנר חנוכה.
ואמר לי ת"ח אחד שהשבט הלוי זצ"ל כתב בזה כמה וכמה תירוצים.
מי שיש לו עוד רעיונות, אשמח לשמוע.
ונראה לתרץ באופן אחד, דאולי י"ל שגם השמן שנשתייר אחר ההדלקה ס"ס השפיע על דליקה משובחת יותר של האור שכילה את שאר השמן, אך צ"ע אם נכון הדבר מבחינה כימית.
ובאופ"א י"ל דהגדרת שיעור השמן היא הגדרה עצמותית בנר, דנר חנוכה הוא נר כזה שיש בו שיעור דליקה של ח"ש (ושמעתי כך בשם האבנ"ז, אך לע"ע אינני מוצאו), ומעתה אין כאן הזמנה גרידא, אלא שימש הדבר כחפצא דמצווה.
עוד י"ל דהיות והאדם השתמש בנר הזה לנ"ח, ובתוכו גם השמן שנותר, נקבע על כל החפצא הזה שם של נר חנוכה, והיינו דל"ה הזמנה גרידא, אלא דחלה עתה חלות מצווה על הנר כולו במה שעומד ומשמש כנר חנוכה.
ואמר לי ת"ח אחד שהשבט הלוי זצ"ל כתב בזה כמה וכמה תירוצים.
מי שיש לו עוד רעיונות, אשמח לשמוע.