שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' יהודה אריה דינר שליט''א שאל האם לפי ר''א דמכשירי מצוה דוחה שבת לכאורה לא יהא גזירה של שמא יעברינן ברה''ר ויהא מחיוב לתקוע שופר גם בחל בשבת? האם זה נכון
והביא שנחלקו בזה מרן הגרב''ד פוברסקי שליט''א סובר דאכן חייב, אבל מרן הגרד''ל שליט''א סובר דפטור ושאל מהו סברת...
יש להרבה האנשים עבירות שנעשו להם כהיתר, ולא בזה עוסק אשכול זה. אשכול זה עוסק באדם שעבר עבירה שלא נעשית לו כהיתר והוא מצטער שהוא עבר. בדרך כלל האדם מצטער וחושב כיצד לא יכשל בה שוב. אך לא הרבה יודעים שהוא חייב מדאורייתא להתודות בפיו על העבירה.
למשל אדם שביטל קריאת שמע או היכה את חבירו או עבר על...
ראיתי בספר מרגניתא דר' ברוך לבעל הברוך טעם שהבין שמה שהפריש משה רבינו ערי מקלט בעבר הירדן הוי רק בגדר אינו מצווה ועושה שהרי עדיין לא היה מצווה ועושה אז כי החיוב להבדיל ערי מקלט הוא רק כשעוברים הירדן כמפורש בפרשת מסעי [לה י] כי אתם עוברים את הירדן וכו'
ולכאורה יש להקשות למה לא נחשב כחוטף מצוה...
בקו ריתחא דאורייתא שאל הגאון ר' יהודה קוק שליט''א למ''ד גואל הדם מצוה עליו להרוג הרוצח, האם זה מצוה חיובית, או מצוה קיומית,
האם יש לרבני הפורום ראיות לנידון זה?
אלו תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם וכו' [כט לט] וברש''י אם באתם לידור קרבנות ברגל מצוה הוא בידכם, או נדרים שנדרתם כל השנה הקריבום ברגל שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצאו עובר בבל תאחר עכ''ל
הנה מבואר ברש''י דיש מצוה לידור ברגלים כדי להקריב קרבנות וצ''ב מה ענין מצוה זו,
מי מנה עפר יעקב [כב י] וברש''י אין חשבון במצוות שהן מקיימין בעפר לא תחרוש בשור וחמור לא תזרע כלאים אפר פרה ועפר סוטה וכיוצא בהן עכ''ל וצ''ב למה לא תחרוש בשור וחמור נחשב כקיום מצוה בעפר הלא אה''נ הוא עושה מעשה חרישה אבל הקיום מצוה לכאורה לא שייך להעפר אלא המצוה הוא שלא לחרוש עם שור וחמור יחדיו וצ''ב
בעלון עלים לתרופה פרשת קרח הביאו דבר מעניין מאוד
עיין ברמ''ע מפאנו זי''ל במאמר שבתות ה' חלק ו' שכתב שמשיח [מנחם בן עמיאל] מברך על השקדים ואוכל מהם בכל יום
כתב רש"י (כא יד) ואת הנחלים ארנון - כשם שמספרים בנסי ים סוף, כך יש לספר בנסי נחלי ארנון, שאף כאן נעשו נסים גדולים. ומה הם הנסים, ע"כ.
נמצא שיש מצוה מיוחדת לבספר בניסי נחלי ארנון.
אך פדה תפדה את בכור אדם [יח טו] , ולכאורה הלא הך פרשה נאמרה לאהרן כמבואר בתחילת הפרשה וידבר ה' אל אהרן [יח ח],
ועיין שפתי צדיק שעורר דהלא המצוה הוא על אבי הבן לפדות את בנו, ואין המצוה על הכהן וא''כ למה כאן מבואר דהתורה אמרה להכהן שיפדה את בכור אדם ורצה לומר דיש ציווי על הכהן לסייע בגוף הפדיון...
הנצי''ב עה''פ בקודש הקדשים תאכלנו [יח י] וז''ל בקדש הקדשים תאכלנו במחנה שכינה גם כן יש מדריגות ומעלות זו למעלה מזו, וכל הסמוך וקרוב למזבח ולהיכל קדוש יותר, ורשאי לאכול גם סמוך למזבח גם ברחוק ממנו, וכמו שכתבתי בפרשת שמיני [י יב] בפסוק ואכלוה מצות אצל המזבח, והדר כתיב ואכלתם אותה במקום קדוש...
באשכול אחר הובאו דברי ר' צדוק:
"לא יתחבר עם רשעים, ואפילו לעשות מצוה, וכן הוא מפורש במכילתא: כמו שנאמר (דה"י כ, לז) "כהתחברך" וגו', ואף־על־פי שנתחבר עמו ללחום נגד ארם".
ולכאורה משמע שמלחמת אחאב לכיבוש רמות גלעד מידי ארם היתה נחשבת מלחמת מצוה, משוםכיבוש רמות גלעד, אע"פ שהיא מעבר הירדן המזרחי...
אם שייך הידור בנפרד מהמצוה: בחי' הגרי"ז (חנוכה פ"ד) כתב שלדעת הרמב"ם לא שייך הידור נפרד ולדעת רש"י והטור שייך.
הידור של נוי בעלמא והידור של מעלה במצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:) שיש ב' סוגי הידור, א' מעלה בעצם המצוה, וא' נוי בעלמא.
אם הידור שייך לעצם המצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:)...
נתעוררתי לדון במה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו [יט כה] וברש''י המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעה, היה ר' עקיבא אומר דברי תורה כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר...
כתב רבינו האוה"ח הק' בפרשתנו (יח, כד) שיש לכל מצוה סגולתה המיוחדת, ולא גילה ה' סגולות אלו של כל מצוה ומצוה, שלא ילך אדם וישתדל במצוה אחת בלחוד להשיג סגולתה יעו"ש.
וכעין בחינה זו, הזהיר רבינו האור החיים הק' בפרשת עקב בפסוק (ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצווך" וגו', שאין 'פשרות' במצוות, דהיינו שאל...