מצוה

למה שהתכוונתי...

מי מנה עפר יעקב [כב י] וברש''י אין חשבון במצוות שהן מקיימין בעפר לא תחרוש בשור וחמור לא תזרע כלאים אפר פרה ועפר סוטה וכיוצא בהן עכ''ל וצ''ב למה לא תחרוש בשור וחמור נחשב כקיום מצוה בעפר הלא אה''נ הוא עושה מעשה חרישה אבל הקיום מצוה לכאורה לא שייך להעפר אלא המצוה הוא שלא לחרוש עם שור וחמור יחדיו וצ''ב

בעלון עלים לתרופה פרשת קרח הביאו דבר מעניין מאוד עיין ברמ''ע מפאנו זי''ל במאמר שבתות ה' חלק ו' שכתב שמשיח [מנחם בן עמיאל] מברך על השקדים ואוכל מהם בכל יום

כתב רש"י (כא יד) ואת הנחלים ארנון - כשם שמספרים בנסי ים סוף, כך יש לספר בנסי נחלי ארנון, שאף כאן נעשו נסים גדולים. ומה הם הנסים, ע"כ. נמצא שיש מצוה מיוחדת לבספר בניסי נחלי ארנון.

אך פדה תפדה את בכור אדם [יח טו] , ולכאורה הלא הך פרשה נאמרה לאהרן כמבואר בתחילת הפרשה וידבר ה' אל אהרן [יח ח], ועיין שפתי צדיק שעורר דהלא המצוה הוא על אבי הבן לפדות את בנו, ואין המצוה על הכהן וא''כ למה כאן מבואר דהתורה אמרה להכהן שיפדה את בכור אדם ורצה לומר דיש ציווי על הכהן לסייע בגוף הפדיון...

הנצי''ב עה''פ בקודש הקדשים תאכלנו [יח י] וז''ל בקדש הקדשים תאכלנו במחנה שכינה גם כן יש מדריגות ומעלות זו למעלה מזו, וכל הסמוך וקרוב למזבח ולהיכל קדוש יותר, ורשאי לאכול גם סמוך למזבח גם ברחוק ממנו, וכמו שכתבתי בפרשת שמיני [י יב] בפסוק ואכלוה מצות אצל המזבח, והדר כתיב ואכלתם אותה במקום קדוש...

באשכול אחר הובאו דברי ר' צדוק: "לא יתחבר עם רשעים, ואפילו לעשות מצוה, וכן הוא מפורש במכילתא: כמו שנאמר (דה"י כ, לז) "כהתחברך" וגו', ואף־על־פי שנתחבר עמו ללחום נגד ארם". ולכאורה משמע שמלחמת אחאב לכיבוש רמות גלעד מידי ארם היתה נחשבת מלחמת מצוה, משוםכיבוש רמות גלעד, אע"פ שהיא מעבר הירדן המזרחי...

אם שייך הידור בנפרד מהמצוה: בחי' הגרי"ז (חנוכה פ"ד) כתב שלדעת הרמב"ם לא שייך הידור נפרד ולדעת רש"י והטור שייך. הידור של נוי בעלמא והידור של מעלה במצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:) שיש ב' סוגי הידור, א' מעלה בעצם המצוה, וא' נוי בעלמא. אם הידור שייך לעצם המצוה: ע' חי' הגרי"ז (סטנסיל נזיר ב:)...

נתעוררתי לדון במה דכתיב וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו [יט כה] וברש''י המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו שבשכרה אני מברך לכם פירות הנטיעה, היה ר' עקיבא אומר דברי תורה כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם, לפיכך נאמר...

כתב רבינו האוה"ח הק' בפרשתנו (יח, כד) שיש לכל מצוה סגולתה המיוחדת, ולא גילה ה' סגולות אלו של כל מצוה ומצוה, שלא ילך אדם וישתדל במצוה אחת בלחוד להשיג סגולתה יעו"ש. וכעין בחינה זו, הזהיר רבינו האור החיים הק' בפרשת עקב בפסוק (ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצווך" וגו', שאין 'פשרות' במצוות, דהיינו שאל...

חידה במשנה. כיצד יתכן, יהודי עושה מעשה, ושני אנשים רואים זאת, אחד צועק עליו שזה עברה, והשני מעודד אותו שזה מצוה.

כתב השו"ע (סימן תעג ס"ה) וז"ל: "אלו ירקות שיוצאים בהם ידי חובתו, חזרת, עולשין, תמכא, חרחבינא, מרור וכו'. ועיקר המצוה בחזרת ואם אין לו חזרת, יחזור אחר ראשון ראשון כפי הסדר שהם שנוין" ע"כ. ומקור הלכה זו מדברי ר"א בגמ' פסחים לט. עיין שם. עכ"פ מבואר שחזרת היא עדיפה למצוה מן המובחר, וכמו שפי' שם רש"י...

מצאנו בקדשים, "חד למצוה וחד לעכב" ו"שנה עליו הכתוב לעכב". האם כלל זה מוכרח? או שיתכן ויש מקרים שדי בפסוק אחד אף לעיכובא? @קבוצה בקיאות בתלמוד בבלי

בשנים האחרונות, מחמת זקנותו המופלגת, לא היה רבינו מסוגל להשתטח על הארץ כדרכו, לכן עשה זאת נכדו במקומו: זחל על הארץ, חיפש בחורים ובסדקים, ורבינו הלך אחריו פסיעה אחר פסיעה, עומד ועוקב אחר טיב בדיקתו! לאחר שנסתיימה בדיקת חמץ, ועל בגדיו של הנכד נצטבר אבק מחמת זחילתו על הארץ, עמד והחל לנער את בגדיו...

"ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כג, ט) כתב הפלא יועץ - ערך גר "ובכלל מצות אהבת הגרים הוא לעזור ולסייע לאיש הנודד ממקומו והוא גר בארץ נכריה ולאו דוקא גר צד"ק דאטו יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וזיל בתר טעמא דכתיב ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים הרי בהדייא...

ברצוני להעלות כאן בפורום החשוב הזה את נושא ההדרכות לנערי בר מצוה, מה שפשוט אצל חתן העומד להתחתן שכידוע עובר מסכת שלימה של הדרכות וסדנאות מהן רלוונטיות יותר ומהן פחות, מה שפשוט חסר מאוד אצל ילדם שעומדים בפתח ימי בחרותם, שנאלצים להיכנס לעולם הזה של קיום מצוות של בחירה דעת חיבור לתוכן ומהצד השני...

צפית לישועה זו מצוה דאורייתא! ישנה ידיעה נשגבה כי ענין הצפיה לישועה זוהי מצוה דאורייתא, וכך כותב הסמ"ק (מצוה א') - אמרו חכמים (שבת לא) ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו. אלא ש"מ בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגומר...

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (טו, ב). שח הרה"ק רבי חנוך העניך מייער מסאסוב-קרצקי זצ"ל: שמעתי מפי קדוש מורי חמי בעל הקדושת יו"ט, דסריקת הזקן והפאות הוא בכלל זה א-לי ואנוהו, ומצוה לסלסל הפיאות ולתקנם ביופי משום זה א-לי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, שיהיו מצוות מהודרות. (עין חנוך - הגהותיו לשו"ע יו"ד ס' קפא...

אם יוכלו להעלות בכאן יש"כ גדול מראש

היכי דמי דבר שביום אחד מותר לעשותו, וביום לאחר מכן ראוי שלא לעשותו, יום לאחר מכן מצוה לעשותו, ויום לאחריו אסור לעשותו. (מהגר"י זילברשטיין).