פסח, חודש ניסן בענין אמירת שיר השירים בשבת (1 צופה)

[געגועים]

קורין שיר השירים בשבת (חול המועד) פסח דייקא, אפשר עפימ"ש בפרי צדיק (מטות אות יא) לבאר הזמר "אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דחקל תפוחין", שע"י זמר ושירה אפשר לכנוס לשער של חקל תפוחין שזה מידת מלכות, ולכן דוד מלך ישראל שהיה מרכבה למידת מלכות ריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות (ברכות ז.), עיי"ש.

והנה שבת מלכתא זה מלכות, וכן פסח אי' שזה מלכות, ובשבת שחל בפסח אזי יש השפעה גדולה של מלכות, ולכן משוררים אז שיר השירים כדי לכנוס בשער של מלכות שנשפע ביותר ביום הזה של שבת חול המועד פסח.​

 

[געגועים]

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.

אמרו חז"ל (ידים פ"ג מ"ה; שהש"ר א, יא; תנחומא תצוה ח; ילקו"ש שה"ש תתקפ; זו"ח אחרי) כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים, כל השירים קודש ושיר השירים קודש קדשים.

ונודע שקודש קדשים זה כתר עליון, אשר משם אור הגנוז, ובפסח נשפע אור הגנוז, כדאי' בזוה"ק יהי אור דא פסח, ובפרט בשבת (חוה"מ), ולכן קורין שיר השירים.

רמז לדבר שיר השירי(ם) בגי' ה' פעמים אור, שנכתב במעשה בראשית ה' פעמים אור [והמ"ם סופית של השירים לא נכלל ברמז, כמו שמצינו לר"ש מאסטרפולא במכתבו הידוע שמחשבן תיבת המצרים בלא המ"ם סופית, ובלאו הכי המ"ם בגי' פ', שבאות פ' נברא אור הגנוז, כדאי' ברוקח הלכות יוהכ"פ].

אשר לשלמה, שְׁלֹמֹה אותיות שַּׂלְמָה כלשון הכתוב (תהלים קד, ב) עוטה אור כשלמה, השירים אשר לשלמה ר"ת אל"ה, מרמז על אור הגנוז, כמ"ש באגרא דכלה (פ' דברים) שכאשר מחשבנים א' למספר אֶלֶף, יהיה אלה אלף ל"ה, בגי' ה' פעמים אור, וגם אלה בגי' ל"ו כמספר השעות שהאיר אור הגנוז במעשה בראשית, וכן ז' פעמים פסח בגי' ה' פעמים אור.​