- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,020
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת, את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים, את המנורה הטהורה את נרותיה (לט לה-לז)
פירש רש"י (לעיל לא ח) הטעם שהמנורה נקראת "טהורה", על שם זהב טהור. והקשה בפירוש רבינו יוסף בכור שור כאן, הרי כל זהב הכלים היה זהב טהור, וא"כ מדוע רק המנורה נקראת "טהורה" יותר מהשולחן והארון ומזבח הזהב. ותירץ דשאר הכלים היו עשויים מעץ ורק מצופים זהב, משא"כ המנורה שהיתה כולה זהב, על כן נקראת "טהורה", שאין מעורב במעשיה שום דבר אחר.
ויש ליישב עוד, דהנה מצינו במנחות כט. שכאשר עשה שלמה את המנורה הביא אלף ככר זהב, והכניסום אלף פעמים לכור והעמידוהו על ככר. ופירש רש"י בדברי הימים (ב ד כא) שהטעם שעשה כן הוא כדי לקיים מצות "זהב טהור". וכן מפורש בירושלמי יומא פ"ד ה"ד דשבעה זהבים הן, ואחד מהן זהב טהור, ומפרש שם "שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום, ואתייא כדתני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום".
וכתב מהרש"א בחידושי אגדות שם, "וקצת קשה דבארון ובשלחן כתיב נמי זהב טהור, ולא הוזכר בהם לזוקקה כל כך בזהבם". ומסיק במהרש"א שם, דבאמת דוקא במנורה זיקקו אותה כל כך [וכתב טעם הדבר עפ"י הדרוש, דהמנורה היא כנגד התורה שנאמר בה אמרת אלוה צרופה, והיא מזוקקת שבעתיים, ועי"ש עוד מש"כ בזה]. וכן מפורש בתוס' השלם לעיל (כה לט) עה"פ האמור במנורה "ככר זהב טהור יעשה אותה", אותה אתה מכניס לכור כמה פעמים, ולא כלים אחרים. וצ"ל לפי"ז דגדר זהב טהור בשאר הכלים הוא רק שיהיה מזוקק יותר מסתם זהב ושוב לא יתחסר כל כך ע"י זיקוק וסגי בהכי, ובמנורה בעינן טפי שיהיה זהב טהור לגמרי, שלא יתחסר כלום. ומקור החילוק ביניהם י"ל כדברי התוס' השלם הנ"ל, דילפינן זאת מדכתיב במנורה "זהב טהור יעשה אותה", אותה ולא כלים אחרים, דמשמע דבמנורה בעינן זהב טהור טפי משאר הכלים.
[ואולי יש לפרש טעם החילוק בין מנורה לשאר הכלים, שהרי מה שהוא מתחסר ע"י זיקוק היינו משום שמעורב בו מעט סיגים, וא"כ י"ל דבשאר כלים כל שהוא מזוקק היטב ליכא קפידא במעט סיגים, שהם בטלים ברוב, אבל במנורה דאית בה שיעור "ככר" בעשייתה, י"ל דכל סיג כל דהו ממעט משיעור ככר, דביטול ברוב לא מהני להשלים היכא דבעינן שיעור].
עכ"פ לפי"ד המהרש"א ותוס' השלם הנ"ל, דבמנורה איכא דין מיוחד של זהב טהור טפי משאר כלים, מיושבת היטב קושיית הבכור שור הנ"ל, מדוע דוקא המנורה נקראת טהורה הרי כל הכלים נעשו מזהב טהור, דלא הרי זהב טהור של שאר הכלים כהרי המנורה שהיתה מזהב טהור גמור שהכניסוהו אלף פעמים לכור, וכנ"ל.
ומדברי הבכור שור שלא תירץ כן, נראה דס"ל דאת כל הכלים הכניס לכור אלף פעמים, ואין חילוק בין המנורה לשאר הכלים שנאמר בהם זהב טהור. ולכאורה כן משמע מדברי הספרי נשא פיסקא נ"ד מובאת ברמב"ן שם "רבי נתן אומר כלי בית עולמים שקלם כלים חזר ועשאן אסימון חזר ועשאן כלים לא ריבה ולא מיעט", ופירש הרמב"ן מפני שהיה זהב מזוקק מאוד שאינו מתחסר כשמתיכין אותו.
את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת, את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים, את המנורה הטהורה את נרותיה (לט לה-לז)
פירש רש"י (לעיל לא ח) הטעם שהמנורה נקראת "טהורה", על שם זהב טהור. והקשה בפירוש רבינו יוסף בכור שור כאן, הרי כל זהב הכלים היה זהב טהור, וא"כ מדוע רק המנורה נקראת "טהורה" יותר מהשולחן והארון ומזבח הזהב. ותירץ דשאר הכלים היו עשויים מעץ ורק מצופים זהב, משא"כ המנורה שהיתה כולה זהב, על כן נקראת "טהורה", שאין מעורב במעשיה שום דבר אחר.
ויש ליישב עוד, דהנה מצינו במנחות כט. שכאשר עשה שלמה את המנורה הביא אלף ככר זהב, והכניסום אלף פעמים לכור והעמידוהו על ככר. ופירש רש"י בדברי הימים (ב ד כא) שהטעם שעשה כן הוא כדי לקיים מצות "זהב טהור". וכן מפורש בירושלמי יומא פ"ד ה"ד דשבעה זהבים הן, ואחד מהן זהב טהור, ומפרש שם "שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום, ואתייא כדתני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום".
וכתב מהרש"א בחידושי אגדות שם, "וקצת קשה דבארון ובשלחן כתיב נמי זהב טהור, ולא הוזכר בהם לזוקקה כל כך בזהבם". ומסיק במהרש"א שם, דבאמת דוקא במנורה זיקקו אותה כל כך [וכתב טעם הדבר עפ"י הדרוש, דהמנורה היא כנגד התורה שנאמר בה אמרת אלוה צרופה, והיא מזוקקת שבעתיים, ועי"ש עוד מש"כ בזה]. וכן מפורש בתוס' השלם לעיל (כה לט) עה"פ האמור במנורה "ככר זהב טהור יעשה אותה", אותה אתה מכניס לכור כמה פעמים, ולא כלים אחרים. וצ"ל לפי"ז דגדר זהב טהור בשאר הכלים הוא רק שיהיה מזוקק יותר מסתם זהב ושוב לא יתחסר כל כך ע"י זיקוק וסגי בהכי, ובמנורה בעינן טפי שיהיה זהב טהור לגמרי, שלא יתחסר כלום. ומקור החילוק ביניהם י"ל כדברי התוס' השלם הנ"ל, דילפינן זאת מדכתיב במנורה "זהב טהור יעשה אותה", אותה ולא כלים אחרים, דמשמע דבמנורה בעינן זהב טהור טפי משאר הכלים.
[ואולי יש לפרש טעם החילוק בין מנורה לשאר הכלים, שהרי מה שהוא מתחסר ע"י זיקוק היינו משום שמעורב בו מעט סיגים, וא"כ י"ל דבשאר כלים כל שהוא מזוקק היטב ליכא קפידא במעט סיגים, שהם בטלים ברוב, אבל במנורה דאית בה שיעור "ככר" בעשייתה, י"ל דכל סיג כל דהו ממעט משיעור ככר, דביטול ברוב לא מהני להשלים היכא דבעינן שיעור].
עכ"פ לפי"ד המהרש"א ותוס' השלם הנ"ל, דבמנורה איכא דין מיוחד של זהב טהור טפי משאר כלים, מיושבת היטב קושיית הבכור שור הנ"ל, מדוע דוקא המנורה נקראת טהורה הרי כל הכלים נעשו מזהב טהור, דלא הרי זהב טהור של שאר הכלים כהרי המנורה שהיתה מזהב טהור גמור שהכניסוהו אלף פעמים לכור, וכנ"ל.
ומדברי הבכור שור שלא תירץ כן, נראה דס"ל דאת כל הכלים הכניס לכור אלף פעמים, ואין חילוק בין המנורה לשאר הכלים שנאמר בהם זהב טהור. ולכאורה כן משמע מדברי הספרי נשא פיסקא נ"ד מובאת ברמב"ן שם "רבי נתן אומר כלי בית עולמים שקלם כלים חזר ועשאן אסימון חזר ועשאן כלים לא ריבה ולא מיעט", ופירש הרמב"ן מפני שהיה זהב מזוקק מאוד שאינו מתחסר כשמתיכין אותו.
