יומא בענין מימד הזמן באיסורים

[היושב בישיבה]

האיך משכחת לה למר אין איסור חל על איסור, והא כל איסור אינו מחוייב אלא מכח היותו איסור באותה שעה עצמה ונמצאה שעת האיסורים כולם שווה.
ומיניה נשמע דדין מחודש זה של אין איסור חל על איסור מתחשב משום מה בזמן התחדשות האיסור וקביעתו כאור אע"פ שאינו שייך לסיבתו.

לחץ כדי לכווץ...

צודק, רק העמדתי השאלה על מקרה ספציפי,

נראה דאין צריך לכך, כיון שאיסור נבלה חייל על האדם בכל שעה ושעה בין אם אותו הבשר הוא בשר נבילה ובין אם לאו ואיסור זה נוהג בכל שעה ושעה. אך האיסור לאכול ביום הכיפורים אינו מחוייב בכל שעה ושעה אלא ביום הכיפורים בלבד.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי, גם אם כן, עכשיו נאסרת הנבילה שו"פ וכשנאסרת כבר רביץ עליה איסורא דיוה"כ (דאף הוא חייל כל רגע ורגע) א"כ חלים הם יחד וכה"ג איסור חל על איסור

 

[חפץ בחיים]

לא הבנתי, גם אם כן, עכשיו נאסרת הנבילה שו"פ וכשנאסרת כבר רביץ עליה איסורא דיוה"כ (דאף הוא חייל כל רגע ורגע) א"כ חלים הם יחד וכה"ג איסור חל על איסור

לחץ כדי לכווץ...

אבאר דברי
הגדר של איסור חל על איסור לא בהכרח עוסק בחפצים ובמהויות הנידונות, אא הוא עוסק בעצם הטלתם על האדם המתחייב
ולכן אנחנו צריכים לבר את חלות האיסור על האדם ולא על הבהמה או היום. וכשנבדוק את חלות החיוב על האדם נמצא שכל ימיו הוא אסור באכילת נבילה, אך איסור אכילה ביום הכיפורים לא חל עליו כל ימיו אלא ביום הכיפורים בלבד.

 

[היושב בישיבה]

לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי, למיעוט הבנתי מה ששללת הוא בדיוק האמת

 

[חפץ בחיים]

לא שמיע לי, כלומר לא סבירא לי, למיעוט הבנתי מה ששללת הוא בדיוק האמת

לחץ כדי לכווץ...

את ההוכחה העיקרית לכך אתה הבאת.

 

[היושב בישיבה]

טוב. מ"מ אני את הנראה לי ביישוב הקושייא כתבתי

לכאו' ביאור הענין כך הוא: דאין הזמן מימד חשוב בשור האיסור, דהנבילה אינה אסורה כיוון שעכשיו היא נבילה אלא היא אסורה כי היא נבילה והן אומנם שאם היא תפסיק להיות נבילה כבר לא תהיה אסורה דהתורה אסרה הנבילה והיא אינה נבילה אך כל זמן שהיא נבילה היא אסורה כי היא נבילה ולא "בגלל" שעכשיו היא נבילה דהעכשיו אינו מימד באיסור ולענ"ד הוא נכון

לחץ כדי לכווץ...