סוכות, שמח"ת ושמ"ע בענין שלושת הרגלים ומצות סוכה (1 צופה)

[נדיב לב]

שלושת הרגלים - חג המצות חג השבועות וחג הסוכות נזכרו בתורה חמשה פעמים ברציפות:

א. פרשת משפטים [שמות כג, יד-יט]

ב. פרשת כי תשא [שם לד, יח-כו]

ג. פרשת אמור [ויקרא כג, ד-מג]

ד. פרשת פנחס [במדבר כח, טז-לט]

ה. פרשת ראה [דברים, טז, א-יז]

והנה המצוות אשר נצטוו ישראל לקיימם בחגים הם אכילת מצות בחג המצות, וישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים בחג הסוכות, ובעצם מצות אלו מאפיינות את מהות חגים אלו.

והנה המתבונן בפרשיות אלו, יראה שמצות מצה מזוכרת בכל אחת מה' הפרשיות האלו, ומנגד מצוות סוכה נזכרה פעם אחת בלבד בכל הפרשיות דסוכה והדבר דורש הסבר.

 

[בצ"ל]

אני מתמקד כעת בעיקר על השמות, למה פסח נקרא חג המצות ואילו סוכות לא נקרא בדר"כ חג הסוכות אלא חג האסיף.

בפר' משפטים קראו לכ"א כפי תקופתו, חג האסיף וחג הקציר, ורק בפסח שאינו זמן של משהו מסוים בטבע, נקרא חג המצות. [הוא חודש האביב, אבל לא נקרא חג האביב]
בפר' כי תשא מדובר בשמיטה, שלא זורעים, ולכן קראו לשבועות בשמו, חג שבועות בכורי קציר חטים, והא דסוכות נזכר לשון אסיף, היינו למימר שתהא התקופה בחוה"מ שהוא זמן אסיפה [העמק דבר]
בפר' אמור הכל מפורט טובא.
בפר' פנחס אפי' לא נזכר השם חג האסיף, כי שם הנושא בעיקר קרבנות, ולכן רק בשבועות מוזכר יום הבכורים, שמקריבים בכורים, אבל בסוכות אין קרבן מיוחד זולת המוספין שיש בכל חג, [וזולת ניסוך המים שלא מפורש בתורה] ובפסח ג"כ יש קרבן מיוחס והוזכר שם, [אבל האריכו בפסח יותר על אכילת מצה]
בפר' ראה סוכות נקרא חג הסוכות.

לגבי עיקר השאלה יתכן לבאר ע"פ דברי הרמב"ם במורה, [ג' מג'] שבחג הסוכות היו חגיגות מאז ומקדם, והתורה אמרה לחגוג במצוות, אבל חג הפסח הוא חגיגה מחודשת. ולכן צריך פרוט יותר על מה ואיך חוגגים.

 

[נדיב לב]

לגבי עיקר השאלה יתכן לבאר ע"פ דברי הרמב"ם במורה, [ג' מג'] שבחג הסוכות היו חגיגות מאז ומקדם, והתורה אמרה לחגוג במצוות, אבל חג הפסח הוא חגיגה מחודשת. ולכן צריך פרוט יותר על מה ואיך חוגגים.

לחץ כדי לכווץ...

אדרבה לדברי הרמב"ם אם כבר להיפך. כדי להוציא ממה שנשתרש עד כה בסוכות, היה צריך לפרוט כל פעם שהחגיגה אינה אלא במצוות ולא במה שהורגלו משא"כ בפסח שלא שייך ענין זה. ויל"ע.