עשי"ת, יום כיפורים בקשת מחילה (1 צופה)

[הרב מרודוש]

יש מנהג רווח בהתקרב יום הכיפורים
לעשות סיבוב בישיבה או בכולל
ולשאול כל אחד
אתה סולח לי? אתה סולח?
וכך באים ליום הקדוש בהרגשה מרוממת
שברוך ה' אין לי עברות שבין אדם לחברו...
ואני תמה וכי זה עד ש"ירצה את חברו"?
וכי אם באמת פגעת במישהו הוא סלח לך?
זה ברור שכך הוא לא סולח לך

פעם, אחד פגע בי קשות וכדרך העולם הוא בא בעיו"כ בשאלת אתה סולח לי בפומבי
וכיון שלא היה נעים, וחוסר רצון להעלות את הנושא, אמרתי כן
ואח"כ כשדברתי איתו על הפגיעה ואין הוכחה מערב יו"כ
הוא התחיל לדון שלכאו' זה דברים שבלב וכו'

מספרים שפעם זלמן פגע בחברו משה ויסנשטרן
והוא הלך לשאול את הרב בערב יו"כ מה לעשות? לא נעים לי!
ענה לו הרב אין פיתרון עד שירצה את חברו
טוב זלמן חזר הביתה ומתקשר לחברו משה ויסנשטרן
"אבא נמצא" שואל זלמן "כן מדבר" מגיב משה
"תגיד לי הרב ליבוביץ מתי אפשר לפגוש אתכם" שאל זלמן
"אני לא ליבוביץ" קטע משה את דבריו
"אה סליחה"
וניגש זלמן להתכונן בחרדת קודש ליום הקדוש מתוך רוממות עילאית
וד"ל

 

[בצ"ל]

מנהג ... לעשות סיבוב בישיבה או בכולל

לחץ כדי לכווץ...

?
לא ראיתי מימיי.

 

[שמעון הגלילי]

לא ראיתי מימיי.

לחץ כדי לכווץ...

היית שקוע בהכנות מרוממות יותר לימים הנוראים.

 

[יעקב ירושלמי]

ברור מסברא שבשונה ממחילה על ממון שהיא פעולה של חלות מחילה ופטור שבה ברור שדברים שבלב אינם דברים, מחילה על צער ועלבון אינה חלות דין מחילה ופטור אלא פיוס, כלומר שמפייסו עד שימחל לו ותסור הקפידא מלבו.
ולכן למרות שמי שאומר שהוא מוחל ובלבו אינו מוחל הוא עושה בזה עוול לפוגע, ומסתבר שהפוגע לא נדרש לחשוש שאולי ההוא מרמה אותו, אבל במידה והלה מודיע לו שבאמת אינו מוחל לו ועדיין קפידתו קיימת אין עניין בזה לדברים שבלב.

 

[שלוות העמל]

יש מנהג רווח בהתקרב יום הכיפורים
לעשות סיבוב בישיבה או בכולל
ולשאול כל אחד
אתה סולח לי? אתה סולח?
וכך באים ליום הקדוש בהרגשה מרוממת
שברוך ה' אין לי עברות שבין אדם לחברו...
ואני תמה וכי זה עד ש"ירצה את חברו"?
וכי אם באמת פגעת במישהו הוא סלח לך?
זה ברור שכך הוא לא סולח לך

פעם, אחד פגע בי קשות וכדרך העולם הוא בא בעיו"כ בשאלת אתה סולח לי בפומבי
וכיון שלא היה נעים, וחוסר רצון להעלות את הנושא, אמרתי כן
ואח"כ כשדברתי איתו על הפגיעה ואין הוכחה מערב יו"כ
הוא התחיל לדון שלכאו' זה דברים שבלב וכו'

מספרים שפעם זלמן פגע בחברו משה ויסנשטרן
והוא הלך לשאול את הרב בערב יו"כ מה לעשות? לא נעים לי!
ענה לו הרב אין פיתרון עד שירצה את חברו
טוב זלמן חזר הביתה ומתקשר לחברו משה ויסנשטרן
"אבא נמצא" שואל זלמן "כן מדבר" מגיב משה
"תגיד לי הרב ליבוביץ מתי אפשר לפגוש אתכם" שאל זלמן
"אני לא ליבוביץ" קטע משה את דבריו
"אה סליחה"
וניגש זלמן להתכונן בחרדת קודש ליום הקדוש מתוך רוממות עילאית
וד"ל

לחץ כדי לכווץ...

כעיקרון אתה צודק,
בקשת הסליחה צריכה להתבצע בכל מהלך הימים שקדמו לערב ר"ה
, ולא בדקה התשעים ותשע קבל עם ועדה,
זה בהחלט מאבד את המשמעות,
אלא שעמך צדיקים, צדיקים גדולים מאוד, וליבם טורדם
, עד שכשבערב ר"ה הם נזכרים שח"ו פגעו ב"רודושערב", @הרב מרודוש רצים הם לבקש סליחה, בלי לחשוב פעמיים.

 

[בד קודש]

בדיוק בשביל זה נתקנה תפילה זכה.
המנהג של ישראל קדושים לעבור עם בקשת סליחה הוא יותר סימנא מילתא,

וביותר שהרי נניח שלכל אחד באים כעשרה אנשים עם בקשת מחילה,
והרי לרוב העשרה אין לך בעיה למחול, על פגיעות מינוריות שנעשו במהלך השנה
יצאו רובם עם מחילה אמיתית.

 

[יעקב ירושלמי]

וְנָהֲגוּ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר (מָרְדְּכַי דְּיוֹמָא). (רמ"א תר"ו ס"ב)

 

[הרב מרודוש]

והרי לרוב העשרה אין לך בעיה למחול, על פגיעות מינוריות שנעשו במהלך השנה
יצאו רובם עם מחילה אמיתית.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שעל פגיעות כאלו א"צ בקשת מחילה
וצ"ע

 

[הרב מרודוש]

וְנָהֲגוּ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר (מָרְדְּכַי דְּיוֹמָא). (רמ"א תר"ו ס"ב)

לחץ כדי לכווץ...

לבקש
אני רק הסברתי מה הפירוש לבקש מחילה

 

[בד קודש]

כמדומני שעל פגיעות כאלו א"צ בקשת מחילה

לחץ כדי לכווץ...

אם אתה אומר תפילה זכה ולא ממעט במפורש אנשים,
הרי שאף אחד אינו צריך לבקש סליחה.

ואם יש אנשים שאתה ממעט,
מסתמא הם יודעים שלבקש ממך סליחה כ"עוד אחד בתור" זה לא ממש עוזר להם...

 

[יעקב ירושלמי]

המנהג מוזכר ברמ"א, ולא כתוב שם לבקש ממי שפגע בו, משמע שעצם זה שמבקשים מחילה ומבקשים לוודא שאין איזה קפידא הוא עצמו מנהג ומהלך של אחווה וריעות, ולא מ'דובר על פגיעה ידועה שעליה בוודאי חייבים לפייס ולבקש מחילה (ואין היתר גם להמתין לערב יו"כ).
כרגע אין לי לפני לעיין במרדכי שהוא מקור דברי הרמ"א אשמח אם מי שיש לו יעלה כאן את לשונו.

 

[נאר תיירה]

ממה נפשך
אם הפגיעה היא מינורית ובמהלך קשרים יומיומיים מתבצעים הרבה פעמים פגיעות כאלה, לכאורה אין בעיה לבקש סליחה חפוזה ואולי אפי' לסמוך על תפילה זכה,
אם הפגיעה היא קשה וחריגה, מה גרם לאותו מבקש לחכות עד יום כיפור, האם הנפגע הוא חפצא דמצוה שלו כדי לקיים בהידור את הרמ"א ולכן שמר אותו עד ערב יו"כ שיהיה נפגע מהודר, אלא וודאי שאותו מבקש חושב שבלחץ הימים הנוראים לא יהיה ברירה לאותו נפגע אלא לסלוח, הייתי ממליץ לו למבקש לשנה הבאה לבקש סליחה על צורת בקשת הסליחה.