- הודעות
- 1
- תודות
- 5
- נקודות
- 2
יש לעיין בגדרן של שתי הברכות הללו וביחס שביניהן: מחד גיסא, פסק השולחן ערוך (או"ח סימן רכ"ה סעיף י'):"הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו"ם או בהמה, אומר: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שככה לו בעולמו, ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אלא אם כן היו נאים מהם".
ומאידך גיסא, פסק (או"ח סימן רכ"ו):"היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם, ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד".
והנה לכאורה צריך ביאור גדול: מהו הקשר בין "בריות טובות" לבין "אילנות טובות", ומדוע בברכה אחת נכללו שניהם יחד, ואילו בברכה השנייה נזכרו שוב "בריות טובות ואילנות טובות" בנוסח אחר ובגדר אחר?
וביותר יש לעיין בדברי הרמב"ם, שכתב בהלכות ברכות (פ"י הי"ג):
"הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך ברוך... שככה לו בעולמו. היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך... שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם".
ומעתה יש לשאול: אם כן, מפני מה הרמב"ם כלל את שתי ההלכות הללו במסגרת אחת ובהמשך אחד, ואילו השולחן ערוך חילקן לשני סימנים נפרדים – סימן רכ"ה וסימן רכ"ו?
וכי נחלקו רק בדרך הסידור, או שמא יש כאן הבדל עקרוני בהבנת מהות הברכות?
האם ברכת "שככה לו בעולמו" וברכת האילנות שייכות שתיהן לקטגוריה אחת של ברכות הראייה, אלא שחלוקות הן בפרטיהן;
או שמא ברכת "שככה לו בעולמו" יסודה בראיית דבר נאה המשמח את הלב, ואילו ברכת האילנות אינה ברכת הראייה גרידא, אלא ברכת השבח על חידוש הבריאה והתחדשות השפע בעולם?
ומאידך גיסא, פסק (או"ח סימן רכ"ו):"היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם, ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד".
והנה לכאורה צריך ביאור גדול: מהו הקשר בין "בריות טובות" לבין "אילנות טובות", ומדוע בברכה אחת נכללו שניהם יחד, ואילו בברכה השנייה נזכרו שוב "בריות טובות ואילנות טובות" בנוסח אחר ובגדר אחר?
וביותר יש לעיין בדברי הרמב"ם, שכתב בהלכות ברכות (פ"י הי"ג):
"הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך ברוך... שככה לו בעולמו. היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך... שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם".
ומעתה יש לשאול: אם כן, מפני מה הרמב"ם כלל את שתי ההלכות הללו במסגרת אחת ובהמשך אחד, ואילו השולחן ערוך חילקן לשני סימנים נפרדים – סימן רכ"ה וסימן רכ"ו?
וכי נחלקו רק בדרך הסידור, או שמא יש כאן הבדל עקרוני בהבנת מהות הברכות?
האם ברכת "שככה לו בעולמו" וברכת האילנות שייכות שתיהן לקטגוריה אחת של ברכות הראייה, אלא שחלוקות הן בפרטיהן;
או שמא ברכת "שככה לו בעולמו" יסודה בראיית דבר נאה המשמח את הלב, ואילו ברכת האילנות אינה ברכת הראייה גרידא, אלא ברכת השבח על חידוש הבריאה והתחדשות השפע בעולם?