אלול ב' אלול - יום פטירת הריב"ש

[גרינפלד]

רבי יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת (הרִיבָ"שׁ), מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (סבו של רבי חסדאי קרשקש בעל אור ה') ורבי פרץ הכהן.

הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך.​

ריב"ש – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

מיד בבואו לסרגוסה לכהן ברבנות שלח הריב"ש מכתב לרבו המובהק, רבינו נסים ב"ר ראובן – הר"ן ובו שאלה:

"יש פה מנהג בסרגוסה – שכל מי שמוכר קרקע מכריזין בשבת בין יוצר למוסף ארבע שבתות רצופות, שכל מי שיש לו תביעה וטענה על אותה קרקע יבוא ויגיד ואם לא יגיד איבד זכותו. ובשומעי ההכרזה תמהתי מאד, הרי אסור לעשות כן, הלכה היא 'שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבור של חול'. והשיבו לי שהמנהג הזה קדום ונעשה בעצת הרא"ה והסכמת הקהל".

הר"ן השיבו שאכן לפי דעתו ההכרזה זו אסורה מן הדין והדבר זר. אבל מכיון שהדבר נעשה על פי עצת הרא"ה יש ללמד עליה זכות, כיון שחז"ל התירו דיבור של חול לצרכי רבים. הגדרת צרכי רבים היא: כל דבר שמזדמן באופן תדיר, אפילו שבכל פעם הוא ענין פרטי, בכל זאת נקרא צורכי רבים. והנה מה טוב אם ירצו הקהל להקדים את ההכרזה לערב שבת בין מנחה לערבית. אבל אם אינם מסכימים יעשו את התקנה, אבל אך ורק כפי שתיקנה הרא"ה.
​

(גליון נר לשולחן שבת – שו"ת הריב"ש שפ"ח-ש"צ ועיי"ש)​

 

[מכנדבי]

האם הריב"ש היה אנוס לתקופת מה? עי' במצו"ב.

 

[מכנדבי]

אגב, שו"ת הריב"ש יצא לאור לראשונה ע"י רבי שמואל חכים (חקאן).
כדי להתגבר על הוצאות הדפוס, מהר"ש חקאן הדפיס בכל שבוע חוברת עם מספר תשובות וחילק אותה בבתי כנסת לפני שבת לת"ח וגבירים, כדי לגייס תורמים להדפסת הספר כולו.
הדבר יצר פולמוס האם יש בדבר חשש של "ממצוא חפצך".
וראה במצו"ב.