אלול ב' אלול - יום פטירת ר' אליעזר הגר

[גרינפלד]

רבי אליעזר הגר (כ"ב בשבט תרנ"א - ב' באלול תש"ו) כיהן כאדמו"ר וראש ישיבה בויז'ניץ. מכונה "הדמשק אליעזר" על שם ספרו.

רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר) – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[גרינפלד]

יהודי אחד שנמנה על רודפיו של הרה"צ בעל הדמשק אליעזר מוויזניץ זצוק"ל היה זקוק פעם לעזרתו של הרה"צ בכדי לשחרר את בנו מהגיוס לצבא וכעבור כמה ימים קיבל הבן את כתב השחרור ע"י השתדלותו של הרה"צ, כאשר בא היהודי להודות להרה"צ ולהתנצל לפניו ע"ז שהיה לו יד במחלוקת עליו א"ל הרה"צ כתיב בפ' וישב והבור ריק אין בו מים ואחז"ל אבל נחשים ועקרבים יש בו, ואפ"ל עפימ"ש כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח, ומשמע דמי שאינו ת"ח אסור לו להיות נוקם ונוטר, אבל בזמנינו ישנם כאלה שמים הרומז לתורה אין בהם אבל להיות נוקם ונוטר כנחש יש כן בהם.
​

(ניצוצי התורה)​

 

[גרינפלד]

הרה"ק ה'דמשק אליעזר' מויזניץ זי"ע, קראו פעם אביו לדבר מה, כשכבר עמד לסיים את קריאת שנים מקרא ואחד תרגום, וכבר אחז בפסוק האחרון בפרשה, אולם ה'דמשק' הזדקף ומיד ענה במילין ספורין על שאלת אביו בלא שהיות.

אח"כ החל לומר את כל השנים מקרא מתחלת הפרשה, כהקפדתם של חסידים ואנשי מעשה שלא להפסיק בדיבור באמצע העברת הסדרא. לפליאת מקורבו על ההתרחשות, ולמה לא יכול היה להמתין דקה בודדת עד שיגמור את הפסוק האחרון ואזי לענות לאביו, השיב: "וכי על זה אתם תמהים? הרי זה מובן מאליו! שודאי שכשאבא קורא, עונים לו מיד, ללא שהיות ללא חשבונות!"​

 

[גרינפלד]

מספרים שפעם הרה"ק בעל ה'דמשק אליעזר' מויזניץ ראה בחור מהישיבה שנוגס בתפוח ולועס ולועס… היה זה בימי אלול, אמר לו ה'דמשק' זה בדיוק מה שצריכים לעשות בחודש אלול ובימים הנוראים. הפה צריך 'לעבוד' ללא הפוגה, עוד תפילה ועוד תפילה, צריכים 'ללעוס' תפילות, בלי סוף, כמה שמתפללים יותר, כך מקבלים יותר.​

 

[גרינפלד]

פעם עבר ה'דמשק אליעזר' ברחוב, וראה את אחד הבחורים מתלמידי הישיבה, שקנה פירות לכבוד שבת קודש, ובעודו מהלך בדרך כבר נגס הבחור בתפוח.

הרבי ה'דמשק אליעזר' לא צעק עליו, לא הלבין את פניו, אלא ניגש אליו ואמר לו: "מיין קינד לעבין [-בני יקירי], איך כתוב בחז"ל, האוכל בשוק דומה…", וכך חזר מספר פעמים 'דומה' 'דומה', כאילו הוא לא מצליח להיזכר בהמשך… עד שהבחור ענה: 'דומה למלך' [הוא התבלבל וטעה במאמר 'חתן דומה למלך'…]

ה'דמשק אליעזר' נתן לו נשיקה, ואמר לו: "זיי מוחל, קוק אריין נאך אמאל אין גמרא, עס דאכט זיך מיר אז ס'שטייט אנדערש" [מחול נא והסתכל שוב בגמרא, נדמה לי שכתוב שם קצת אחרת]…
​

(מתיקות הדף היומי)​

 

[גרינפלד]

כשביקרו שלושת האחים הקדושים מרנן ה'אמרי חיים', ה'דמשק אליעזר' וה'מקור ברוך' זי"ע בחג השבועות תרצ"ה בירושלים עיה"ק, עלו להתפלל את תפילת המוספין ע"י שריד בית מקדשנו הכותל המערבי. מרן ה'דמשק אליעזר' עבר אז לפני התיבה ולהתרגשותו לא היה גבול, בפרט כאשר הגיע לתפילת 'ותערב' התלהב ביותר, עד שכל המנינים שהתפללו שם בעת ההיא הפסיקו את תפילתם כדי להאזין לתפילתו העריבה. וסיפר כ"ק מרן אדמו"ר [מויז'ניץ], שהגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקיא זצוק"ל רבה של ירושלים ציין במיוחד את תפילתו הזו של מרן ה'דמשק', בהעירו דרך מליצה כי ה'דמשק אליעזר' אמר את התיבות 'ושם נעבדך ביראה כימי עולם' בביטחון מוחלט, אף בלי לומר 'בלי נדר' [כנהוג לומר על דבר שייעשה בעתיד] (הגדה של פסח, ויז'ניץ)​

 

[גרינפלד]

הוה עובדא אצל כ"ק מרן אדמו"ר בעל 'דמשק אליעזר' מויז'ניץ זי"ע, שאחד מאנשי שלומו אשר היה חשוך בנים ל"ע, והפציר רבות בהרה"ק בעל דמשק אחיעזר זי"ע שיזכהו השי"ת בזש"ק. באחת הפעמים כשהפצירו על כך, אמר לו הרה"ק תבוא אלי בחנוכה. כאשר הגיעו ימי החנוכה נכנס אל הקודש פנימה, ואמר לו הרה"ק שיהיה כמו שכתוב בבני יששכר, ובירכו בזש"ק, והלה אכן נפקד בזש"ק כברכתו.​

 

[גרינפלד]

הרבי מויז'ניץ, בעל ה'דמשק אליעזר' זי"ע, היה מהפעילים הגדולים בשדה החינוך וחולל בו נפלאות. כאשר נשאל לסוד הצלחתו, אמר: מנהגם של ישראל לשחק בימי החנוכה בסביבון. חרוטות עליו האותיות נ.ג.ה.ש. לאמור נס גדול היה שם. נראה שתיקנו מנהג זה לפרסם את הנס. ונשאלת השאלה: כלום זה פרסום הנס, בסביבון כה קטן ובראשי תיבות? הלוא היה מן הראוי שיתקינו לתלות שלטי ענק ועליהם מתנוססות המילים במילואן, באותיות מאירות עיניים! אלא באו להורות לנו שעדיף סביבון קטנטן וראשי תיבות עליו ובלבד שיסתובב ויסתובב, על פני שלט ענק וקפוא שלא עושה כלום.." ופעם אחרת הוסיף שמהסביבון לומדים מוסר השכל, שאם עומדים במקום אחד בלי לפעול אין סייעתא דישמיא. רק כאשר מסובבים – ה' יתברך עוזר שיצליחו ואז הוא מתפלל מחולל פלאות ונסים.​

 

[גרינפלד]

בימי בחרותו למד עם אחיו ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל, ופעם בשיחת מוסר לבני הישיבה סח להם בדרך אגב על ההתמדה שהיתה להם בעת למודם, כי בלילות סיכמו ביניהם שאחד מהם ימשיך בלימודו והשני ינפש כשעתיים, ולאחר מכן יעיר הראשון את אחיו ללמוד והוא ינוח, ולעתים לא פשטו בגדיהם משבת לשבת אלא נמנמו קלות כשהם לבושים בבגדיהם. אמר: 'ולא עם הארץ חסיד' – חסיד אינו יכול להיות עם הארץ, מפני שרואה מעשי רבו ויודע שכל מה שרבו עושה הוא שלחן ערוך חי וספר תורה חי איך להתנהג.​

 

[אבא ביתך]

תמונה מימיו האחרונים.

 

[אבא ביתך]

בישיבה בת"א, לצידיו אחייניו: משמאל הוא ראש הישיבה, לימים האדמו"ר הישועות משה, ולשמאלו רבי נפתלי חיים אדלר, חתן האמרי חיים. (אבי האדמו"ר מויז'ניץ דז'יקוב, וחותנו של האדמו"ר מסלונים).

 

[מכנדבי]

יצא כעת ספר אודותיו (איני זוכר שמו), יעידו היודעים על טיבו.