תמוז ב' תמוז - יום פטירת רבי אברהם טברסקי (3 צופים)

[גרינפלד]

רבי אברהם טברסקי (מכונה המגיד מטריסק) (ה'תקס"ו - ב' בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של רבי מרדכי טברסקי (המגיד מטשרנוביל), היה מייסד חסידות טריסק ומגדולי האדמו"רים בדורו.

נולד בצ'רנוביל שבאוקראינה, לרבי מרדכי מטשרנוביל, ולפייגא, בתו של רבי דוד לייקס, תלמיד הבעש"ט.

מסופר שכבר בהיותו כבן שנתיים וחצי נסע עם אביו ומשפחתו לחתונה בעיר יוז'ני, ורבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) דרש רבות בתורת החסידות, באותו ערב ושנים רבות אחר כך אמר רבי אברהם שהוא זוכר את כל הדרשה בצורה מדויקת על אף שהיה תינוק כששמע אותו.

אביו חיבבו מאד, ואף שלא היה בנו הבכור נהג לקחתו עמו למסעותיו, וכך היה עד מגיל צעיר ל'תיקוני הנשמות' שהיה עורך אביו.

לאחר נישואיו לריקל, בת רבי יעקב אריה לייב שפירא מקובלא (בן רבי מרדכי מנעשכיז), התיישב בעיר טוריסק שבאוקראינה ושימש בה כמגיד מישרים, מכאן התפרסם שמו כ"המגיד מטריסק".

בכ' באייר ה'תקצ"ז, כשנפטר אביו, עלה על כס האדמו"רות, ייסד בעירו את חסידות טריסק והיה לאדמו"רה הראשון. רבבות חסידים הסתופפו בחצרו ביניהם נמנו גם גדולי האדמורי"ם בפולין שנסעו אליו עם חסידיהם לשבתות וחגים.

נפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט, ונקבר בעירו טוריסק, האוהל שעל קברו היה עד השואה מקום תפילה לאלפי חסידים, ובפרט ביום הילולתו. כיום הוא חודש ושופץ ומשמש מקום תפילה לעולים להשתטח על קברי הצדיקים באוקראינה.

מקובל בשם בנו רבי מרדכי, שיום פטירתו, ב' בתמוז, הוא יום גדול לקבלת התפילות, והרמז: פעמיים 'תמוז' (= ב' תמוז), עולה בגימטריה לשם 'שק"ו צי"ת' היוצא מראשי תיבות של פסקת "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" מתוך אנא בכוח.

בשנת ה'תרמ"ז - שנתיים לפני מותו, הסכים שידפיסו את ספרו "מגן אברהם" - שני חלקים, דרושים על התורה בדרך החסידות, מדברי תורתו שנכתבו על ידי חסידיו, הספר הודפס בלובלין, ומאז הודפס פעמים רבות עם מראי מקומות. הוא ספר היסוד של חסידות טריסק בפרט וחסידות טשרנוביל בכלל. ונתקבל כספר חסידי יסודי בענייני אמונה, ענווה וקדושה.

בהקדמתו, עליה חתם בעצמו, כתב: ”ועכשיו שהגעתי לגיל הגבורות לא אוכל להרים קולי לבוא לפניהם בדברי תורה, לכן אמרתי אולי דבר בזה למען יפוצו מעיינותי החוצה”.

עוד כתב בהקדמתו לחלק א, שבכח ברכת אברהם אבינו: ”הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים... למלאת כל משאלותכם בנים ובני בנים...”.​

רבי אברהם טברסקי (טוריסק) – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אוהב ספר]

בניו: אדמו"ר רבי יעקב אריה לייב מטריסק, אדמו"ר רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק ואדמו"ר רבי מרדכי מקוזמיר.
בנותיו: גיטל לאה (בעלה אדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מקוריסטשוב), מלכה (בעלה ר' אפרים מרגליות), פייגא (בעלה בעלה אדמו"ר רבי דוד טברסקי ממקארוב), פייגא מינטשע (בעלה אדמו"ר רבי שמואל העשיל מקרילוביץ), צפורה (בעלה אדמו"ר רבי ישראל טברסקי מסקווירה) ושיינא רויזא (בעלה ר' אפרים מרגליות).
אחיו: אדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל, ר' דוד מטולנא, ר' יוחנן מרחמסטריבקה, אדמו"ר רבי יעקב ישראל מצ'רקס, ר' יצחק מסקווירה, ר' מנחם נחום ממקרוב ואדמו"ר רבי משה [המגיד מקוריסטשוב].
אחיותיו: הרבנית חנה חיה (בעלה ר' דוד), הרבנית מלכה (בעלה ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש) והרבנית שיינדל (בעלה ר' דוב פרידמן מליווא-בנו של הרוז'ינר).

 

[אוהב ספר]

שערי המהדורה הראשונה של ספרו 'מגן אברהם':

 

[אוהב ספר]

בהקדמתו, עליה חתם בעצמו, כתב: ”ועכשיו שהגעתי לגיל הגבורות לא אוכל להרים קולי לבוא לפניהם בדברי תורה, לכן אמרתי אולי דבר בזה למען יפוצו מעיינותי החוצה”.

לחץ כדי לכווץ...

צילום ההקדמה והחתימה מהמהדורה הראשונה:

 

[אוהב ספר]

מסופר שכאשר היה בן 3 שנים, היה עם אביו בחתונה, ושם היה בעל הקדוש, ובעל הקדוש אמר דרשה עמוקה מאוד על חסידות, ושנים לאחר מכן המגיד הטריסקר היה יכול לומר את הדרשה מילה במילה.

אביו, המגיד מחרנאביל זי"ע, לקח אותו לטיולים, כפי שאביו עשה הרבה בשיקום נשמות. הוא היה נשוי לרבנית צדקת מרתא ריקל ע"ה, בת רבי יעקב אריה לייב שפירא מקובלה ז"ל, בן רבי מרדכי מנשכיז ז"ל בעל חנוכה התורה מקראקא זי"ע. כ"ערוונט", הקדוש כמעט ולא אכל. שבוע אחד בשבת, הצדיק היה בתפקידו של הרק"ק רבי אהרן מקראקא הנקרא, הרב הגדול אהרן, וכאשר ראה רבי אהרן שהצדיק לא אוכל כלום, שאל את הצדיק מדוע הוא לא אוכל כלום. המגיד מטריסק אמר שהוא אונקיה, כי הוא לא יכול להכניס שום אוכל לפיו, הצדיק רבי אהרן שאל אותו מדוע לא, הוא אמר כי הוא לא יכול לישון ולכן גם לא יכול לאכול, והצדיק מטריסק אמר אספר לך סיפור. האב חמגיד מצ'רנאביל זי היה נוהג לקחת אותנו הרבה למסעותיו הקדושים כשחשב על ריפוי נשמות ועניינים נסתרים וגבוהים, ואז בירך את 15 הקדושים הנסתרים. פעם אחת הוא לקח אותנו למסע, הגענו לפונדק, והיו שם אנשים רבים שבאו לשתות בפונדק, האב ביקש שייעשה מחיצה כדי שיוכל להישאר שם כל עוד הוא שם כדי שיוכל לעסוק בעבודתו באין מפריע. לאחר זמן מה, הגיעה מכונית, כביכול, יהודי זקן שהיה חולה מאוד וסבל מפצעים רבים, והיהודי הזקן שאל אם הכומר מצ'רנוביל נמצא כאן, האב יצא בשמחה לפגוש את היהודי, והיהודי הוכנס לבית, והאב נישא עם היהודי ובילה תחת הפרגוד.

כשהיהודי התכונן לצאת, ביקש מאיתנו האב לעזור ליהודי לצאת כי הוא חלש וחולה כל כך, כשעזרנו ליהודי לצאת, היהודי צרח בקול רם מאוד וזה גרם לכולנו פחד נורא, ובעזרת ניסים, הופיעו אנשים, נשאו את היהודי החוצה והכניסו אותו לעגלה, והוא נסע משם.

כשחזרנו לאב וסיפרנו שכולנו פחדנו מאוד בזמן שהם טיפלו ביהודי, וראו את סבלו הגדול של הזקן.
האב שאל, האם אתם יודעים מי היה הזקן, זה המשיח הצדיק שעומד על המשיח, והוא סולח על חטאינו ומדכא אותנו מעוונותינו, ועד שתגיע הגאולה השלמה, המשיח הצדיק סובל סבל נורא בגלל חטאי כל ישראל ועל צער השכינה.
המגיד הטריסקר סיים את דבריו של רבי אהרן, מהסיפור כשראיתי את צערו וכאבו של המשיח הצדיק, איני יכול עוד לישון או לאכול.

 

[אוהב ספר]

רבי ברוך גארליצר, בנו של הרב מצאנזר, הלך אל הצדיק, ואמר: "למדתי מאבי שאפשר לחיות בלי שינה, ומהמגיד מטריסק למדתי שאפשר לחיות בלי לאכול".

פעם אחת היה רבי יעקב משה, בן רבי אליעזר, בשבת אצל המגיד מטריסק הקדוש, ולאחר קריאת התורה בשולחן, ראה כיצד המגיד מטריסק הקדוש משתחווה לבנו, רבי מרדכי מקוזמיר, ושואל אותו משהו. דממה, והבן אומר "כן" ואז אמר הכהן "טוב אתה יכול לברך עכשיו". רבי יעקב משה רצה לדעת מה שאל המגיד מהבן, אך הבן רבי מרדכי התעלם ממנו, אך לאחר שהתחנן אליו מאוד ואמר לו רבי מרדכי: "מה יש לי לומר לך, שאתה ממילא לא תאמין לי", אך אמר לו האורח רבי יעקב משה אני ודאי אאמין לך, אמר הבן: "שאל אותי האב אם כבר אמר תורה", וזה כבר לאחר אמירת תורה במשך זמן יפה, כי הצדיק לא היה בעולם בזמן שאמר את דברי תורתו הקדושת.

 

[אוהב ספר]

פעם אחת לפני יו"ט סוכות, אמר הקדוש לילדים שעליהם ללמוד את כל מסכת סוכות לכבוד יו"ט סוכות הקדוש.
כשסיימו את המסכת, באו לומר לאביהם שסיימו את המסכת, שאל האב כמה סוכות כשרות, וכמה סוכות פסולת, יש במסכת, הילדים לא ידעו זאת, אמר האב לכו תספרו ותראו שיש 60 סוכות כשרות, ו-25 סוכות פסולת, מה פירוש הדבר כסוכה.

 

[אוהב ספר]

פעם אחת נכנס המגיד מטריסק לבית המדרש עם שני יהודים זרים וציווה לכנס את כל העיר לבית המדרש כדי לשמוע את הסיפור ששני היהודים יספרו. כל העיר נקראה יחד והם התחילו לספר כדלהלן.

שנינו שותפים בעסק גדול. היינו צריכים ללכת ליריד לקנות הרבה סחורות לעסק שלנו, ארזנו ורתמנו סוסים ועגלות יפות. הכנו את הסכום הגדול של חמש מאות מטבעות זהב ויצאנו לדרך הארוכה. בדרך ראינו יהודי גורר את התיק שלו והוא הלך ונראה עייף מאוד. עצרנו ושאלנו אותו לשלומו. הוא סיפר לנו, ואמרנו לו לבוא איתנו כי אנחנו הולכים באותו כיוון. ראינו שהוא יהודי נחמד מאוד שלומד הרבה והוא ירא שמים. היינו מאוד מרוצים ממנו ולכן המשכנו לנסוע עד הלילה.

עצרנו בבית הארחה כדי ללון ואמרנו ליהודי שגם הוא צריך לבוא לכאן ללילה וכך יוכל להמשיך איתנו, מחר בבוקר. היהודי אמר שהוא לא יכול ללון כאן כי אין לו כסף לשלם עבור בית ההארחה. אמרנו לו שנשלם לו על בית ההארחה והוא בא לישון שם. לקחנו חדר אחד והוא לקח חדר אחר, הבאנו את התיקים שלנו לחדר שלנו והלכנו לישון.

קמנו בבוקר והתכוננו ללכת. ראינו את היהודי ומצאנו את חדרו ריק. חיפשנו את החבילה שלנו עם חמש מאות מטבעות הזהב ולא מצאנו אותה. היא נגנבה. לא רצינו להאמין בשום צורה שהיהודי גנב אותה כי הוא נראה אדם נחמד מאוד. שאלנו את בעל בית ההארחה, כשהיהודי עזב, הוא אמר שהוא קם באמצע הלילה והוא הלך. הוא הראה לנו לאיזה כיוון הוא הולך. הוא גם סיפר לנו שלפני שהוא עזב הוא ביקש חוט עם מחט ונתתי לו אותו.

מיד התחלנו לרדוף אחריו והגענו אליו באמצע הדרך. שאלנו אותו אם הוא לקח את הכסף, הוא אמר שאין לו כסף. הפשטנו אותו ומצאנו בדיוק חמש מאות מטבעות זהב תפורים בשמלתו. עכשיו ראינו בוודאות שהוא גנב את הכסף כי הוא עצמו אמר שאין לו כסף. לקחנו את הכסף, ושברנו את עצמותיו, והשארנו אותו שם כנכה. נסענו הלאה ליריד וקנינו הרבה סחורות ונסענו חזרה הביתה.

בדיוק כשהגענו הביתה, בני המשפחה שלנו באו לפגוש אותנו. כשהם ראו את כל הסחורות שקנינו, הם תהו, איך יכולתם לקנות את כל הסחורות, בטעות השארתם את הארנק עם הכסף עם חמש מאות מטבעות הזהב?!

ברגע ששמענו את זה, החשיך לנו. הבנו שלקחנו מהיהודי את המטבעות שלו. מיד חזרנו לאותו בית הארחה וביקשנו מהם מידע על היהודי. הם אמרו שאחרי שרדפנו אחריו, הוא חזר עם קביים והוא בכה ואמר ששני אנשים לקחו את כל כספו שהרוויח כמורה בכפר במשך כמה שנים והוא היה אמור להשיא בת עם הכסף הזה. הוא נשאר כאן כמה ימים ולא התאושש מכאבו ויגונו עד שלצערו נפטר. החשיך לנו מאוד ועכשיו הגענו למגיד מטריסק, כדי שיתן לנו תשובה על חטאנו החמור של הריגת יהודי ישר.

המגיד הקדוש מטריסק סיכם, איידן יקירי, מכאן אתה יכול לראות כמה אתה צריך להיזהר לפני שאתה אדם טוב. אתה צריך להיות בטוח במאה אחוז וראה בעצמך, לפני שאתה יכול להאשים אדם שהוא עשה מעשה רע.

 

[אוהב ספר]

יהודי אחד הלך פעם למגיד מטריסק, בזמן הברכה שאחרי הסעודה, כאשר המגיד הגיע ל"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב" המגיד מטריסק התעלף, היהודי, יהודי הונגרי, נבהל מאוד, אך להפתעתו ראה היכן כל החסידים יושבים בשלווה כזו, כאילו לא קרה דבר.

הוא שואל מישהו, מה קורה כאן? השם ישמרנו, איך אפשר להיות כל כך שקט במצב כזה, ולא לעשות כלום?

ואז החסידים נתנו לו להבין שזה דבר שבשגרה אצל הרב, שבכל פעם שהוא מגיע לרחמן, וזוכר שדוד בן דוד לא מגיע, ליבו נהיה כל כך רע שהוא לא יכול לשאת זאת ומתעלף.