יום

בעלון עלים לתרופה פרשת קרח הביאו דבר מעניין מאוד עיין ברמ''ע מפאנו זי''ל במאמר שבתות ה' חלק ו' שכתב שמשיח [מנחם בן עמיאל] מברך על השקדים ואוכל מהם בכל יום

בפרשתינו (במדבר כ, כד): "יאסף אהרן אל עמיו". ואיתא במדרש (במ"ר יט, יז): "מלמד שמודיעים לצדיקים יום מיתתן כדי שיורישו כתרם לבניהם". מאמר חז"ל זה מורה כי מן השמיים בחרו להחריג את הצדיקים ולגלות להם מראש את קץ ימיהם, וכל זאת למטרה נעלה של העברת הנהגת הכתר לדור הבא. אולם, קביעה זו מעוררת קושי עצום...

מילה בפרשה שבגללה צריך לצום יום נוסף

כ' לחודש סיון הוא עת רצון גדול וזמן תשובה. בספר מאמר מרדכי להרה"ק הרבי רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע (בפר' בשלח) מפרש את הפסוק (שמות יז, טז) "כי יד על כס י-ה", כ"ס נוטריקון כ' ס'יון, י"ה נוטריקון י'ום ה'כיפורים, לרמז כי ביום כ' סיון יש בו הארה גדולה לכפרה כמו יום הכיפורים, כי תענית כ' סיון נקבע על...

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וגו' לָּם אֲנָשִׁים וגו' (יג, ג). וברש"י ואותה שעה כשרים היו. בדרך חידוד יש לומר, הנה העונש על המרגלים היה "יום לשנה יום לשנה תשאו את עונותיכם" והובא במדרש (רבה פר' טז) "שגלוי היה לפני הקב"ה שהם באים ואומרים לשון הרע על הארץ, ונגזר על אותו הדור שנים של צרה יום לשנה"...

דברים נפלאים שאמר הרה"ק מרוזין בפרשת במדבר שקודם חג השבועות בשנת תקפ"א בב' סיון שהיא יום המיוחס. פתח ואמר: העולם אומרים שלכן נקרא יום הזה 'יום המיוחס', מפני שיום הכיפורים חל גם כן ביום זה לפי סדר הקביעות. אמנם, מה יתרון בזה אם הגדול במעלה הוא שייך וקרוב אליו, והוא בן גילו, אם הוא בעצמו אינו...

חידוש נפלא כתב ברוקח (סי' רצ"ד) דבאמת צריך לספור נ' יום וכנאמר: תספרו חמשים יום ולא כנאמר שבעה שבועות וגו' שהם מ"ט יום בלבד. ואנו יוצאים ידי חובת הספירה הנ' ע"י הזכרת ענין יום השבועות ע"י תפילה וקידוש בחג השבועות ע"ש בדבריו. גליוני הש"ס (להגר"י ענגיל) פסחים קו, א

שמעתי לפני כמה ימים ביאור מאוד מחודש בעניין "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב" - שלכאורה קשה, איך בכזו קלות קונים עוה"ב?! אז מתרצים שמדובר ביהודי שיש לו מחצה זכויות ומחצה עוונות, שזה "מטה את הכף"... האם זה נכון?

אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה (כג, ב-ג). פסוק זה תמוה, הוא פותח "אלה הם מועדי", מועדי ה', ימים טובים, ולבסוף מדובר בו על שבת, "ששת ימים תעשה מלאכה". ועוד, לשם מה חוזר פסוק ד' ואומר "אלה מועדי ה' מקראי קודש"? מסביר ה"אור החיים", התורה מתכוונת לפרש את ההבדל שבין המועדים ובין יום השבת. הקביעה של...

אך משום מה מרגיש לי שבשנים האחרונות זה נהיה יום "המלכת" הרשב"י.. אתם גם מרגישים כך?

האם אפשר להודות ביום זה, על זה שכיום יש פי כמה וכמה לומדים והתרבתה תורה בע"י, על אף שהמדינה הוקמה ומתנהלת כיום בידי אנשי דלא מעלי?

באתי לדון בכמה אנפי מה דעת התורה חז''ל וגדולי הדורות על א. קביעת יום לזכר השואה ב. קינות בת''ב לזכר השואה ג. ללמוד על השואה ולזוכרה והנה בדבר שאלה א מצאתי פנינה נפלאהבאגרות משה שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן נז ובדבר הגזירות שבעוה"ר נהרגו ערך עשרה פעמים ששים ריבוא ע"י הרשעים היטלער וחבריו...

כתב החשוקי חמד (נדה ע"ג ע"א) פתרון מעניין למי ששכח ולא ספר יום א' כדי שימשיך לספור בברכה והוא כי יכניס בלבו ערגת נפש גדולה לברכת ספירת העומר, שילמוד את כל ההלכות והמדרשים הקשורים לספירת העומר, וכשיכנס בלבו ערגה גדולה לברכה, יכול לברך בתורת נדבה, וכמו שכתב בחוות דעת (סימן קי בית הספק סק"כ)...

איפה מצינו?

דברים נפלאים למדנו מפי ספרים וסופרים, שהקב"ה מצוה על פרנסה טובה לכל ימות השנה ביום זה, אף לאלו שאין ראויים לזה, וכה כתב בספה"ק בני יששכר (ניסן, מאמר יג, ב) וז"ל: "אמרו ז"ל (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, והנה ביום ההוא אשר מסוגל לנס גדול - קריעת ים סוף, בקלות יצו חסדו קדוש יעקב...

אך כמה פעמים אמן צריך לומר! (לפחות) בלי לחפש בגוגל כנ"ל

זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ (ו, יג). ההדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה, אבל כהן גדול בכל יום (רש"י). כהן הדיוט מרגיש התעוררות והתפעלות רק ביום הראשון שהוא מתחנך לעבודה, אבל הכהן גדול חש בכל יום תמיד התעוררות בבחינת 'בכל יום...

מספר איש העסקים מר דוד צ'ייס (מידידי חב"ד, עמד בראש ארגון "הקרן לפיתוח מחנה ישראל"): "יום אחד אני מקבל מהרבי מכתב מרגש מאוד. הדבר היה זמן קצר לאחר י"א בניסן והרבי כתב לי כך: 'לא נהוג שמישהו יבקש לעצמו מתנת יום הולדת, אבל אני רוצה לנהוג בצורה יוצאת-מן-הכלל, ולקראת יום הולדתי המתקרב, לבקש ממך...

ברכה שאומרים אותה שתי פעמים בכל יום ובליל הסדר פעם אחת?

וידוע מאד ד' הב"י (תכט): וא"ת והא תניא בפ' בני העיר (לב.) משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג וי"ל וכו'. ועי"ל דדיני פסח עכ"פ צריך להודיעם לעם קודם לפסח ל' יום כדי שיהי' להם שהות רב להתעסק בטחינת החטים ואפיית מצה והגעלת כלים וביעור חמץ דאילו...