תמוז ב' תמוז - רבי נחמן מהורודנקא (1 צופה)

[אוהב ספר]

הגה"צ רבי משה קליערס זצ"ל רבה של טבריה מספר בספרו "טבור הארץ"(קט, ב) מה ששמע מזקני טבריה, שהיתה עצירת גשמים וציוה רבינו [הרה"ק רבי נחמן מהורדנקא זי"ע] "שילכו למערת רבי חייא ובניו להתפלל שמה על הגשמים, וגם הוא הלך עמהם, וציוה להם שיקחו עמהם בגדי חורף למחסה מזרם וממטר, והיה אז יום חם וצח כעצם השמים לטוהר, הם יצאו מן העיר לילך למערת רבי חייא ובניו זיע"א ובגדי החורף בידיהם, ואז עמד בשער העיר שר ושופט העיר, וכראותו שהם הולכים ובגדי חורף בידם צחק מהם הרבה, ורק בפניהם ואמר שאם יחזרו להעיר ולא ירד גשם, ירמוס את הרה"צ הנז' תחת כפות רגליו, הם הלכו לדרכם למערת רבי חייא ובניו ושפכו שיחם נוכח פני ה', והשמים נתקדרו בעבים וירד גשם שוטף עד מאד, ולולא שהיה להם בגדי החורף לא יכלו לבוא העירה, וכאשר חזרו העירה, המתין להם בשער העיר שר ושופט העיר הנז', ולקח את הרה"צ הנ"ל והרכיב אותו על כתפיו, ונשאו עד תוך העיר, והעיר טבריה צהלה ושמחה על הגשמי רצון וברכה שירדו, וגם כי נתקדש שמו הגדול ית"ש, וכל הנכרים אמרו מי כמוך באלקים ומי כעמך ישראל".
כותבי התולדות מציינים, כי נס זה גרם להרמת קרן הצדיקים, וכעבור י"ב שנה כאשר הגיעה השיירה הגדולה של מאות נפשות בראשות הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק זי"ע בעל "פרי הארץ" והרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע,נתקבלו בהערכה רבה על ידי כל החוגים בטבריה, הודות למאורע המופלא של הגשמים.

הרב חיים שלום פרוש ז"ל "אור יקרות" (ירושלים תשנ"ח) ח"א, ע' קמ"ג

 

[אוהב ספר]

ואיש לא יעלה עמך
כתב ה"דגל מחנה אפרים" (פרשת מטות ד"ה החלצו מאתכם): "יש לומר בדרך רמז, על דרך ששמעתי ממחותני הרב הותיק המנוח מוהר"נ הרידנקיר ז"ל על הפסוק: 'ואיש לא יעלה עמך' (שמות לד, ג) דהיי' כשאדם רוצה לעבוד ה' באמת ובתמימות, אזי צריך לחשוב ולדמות בעצמו, כאילו הוא בעצמו יחידי בעולם, ולא יהיה לו פניה משום אדם" (עיי"ש ההמשך).
יסוד זה נזכר ב"דגל מחנה אפרים" כמה פעמים (עיי"ש בפ' אמור ובפ' שלח), וכן הוא ב"תולדות יעקב יוסף" (תחילת פרשת אמור) וכן (האזינו סי' ב): "ואני שמעתי בשם מוהר"ן שנתן סימן מפסוק: 'ואיש לא יעלה עמך', רוצה לומר, שידמה במחשבתו שהוא לבדו עומד ומתפלל לפניו יתברך, ואין איש עמו שיהיה מתפאר לפניו".

"עלים-לתרופה", שלח תש"ס, עמ' ג'