גדולי דורות שלא זכו להשאיר אחריהם זש"ק | דברי הימים גדולי דורות שלא זכו להשאיר אחריהם זש"ק | דברי הימים
ר' האי גאון
ר' מאיר שפירא (היה רגיל לומר שהדף היומי וישיבת חכמי לובלין הם שני הילדים שלו)
רבי יצחק ירוחם דיסקין, הבן נלב"ע צעיר והבת בשואה
האור שמח בתו היחידה נלב"ע
ר' חיים עוזר בתו נלב"ע באירוסין
ר שלמה היימן
האדמו"ר ר' יואל מסאטמר
האדמו"ר מילובאוויטש
האדמו"ר מהר"א מבעלזא מלבד שני בניו אברהם ואלעזר ובתו מירל שנפטרו בצעירותם, כל ילדיו נרצחו בשואה.
ר' יוסף שאול נתנזון בעל השואל ומשיב
הרב יחיאל יעקב ויינברג בעל השרידי אש
רבי דוד רפפורט בעל המקדש דוד
 
רבי שמואל אויערבאך,
הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל "הסבא קדישא" מ"שער הרחמים",
האדמו"ר מחב"ד האחרון,
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן זצ"ל מסאדיגורה,
וכמובן איך ניתן לשכוח את רבינו האור החיים הקדוש שמפורסם שנתן את כל כח ההולדה בספריו
 
נראה לי שגם הרוגאצ'ובר לא היו לו ילדים, אם אני זוכר נכון היה לו בן חורג א'.
הותיר אחריו שתי בנות מזיווגו הראשון:
  • רחל, אשת הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקוה. בשנת ה'תש"א נספתה בשואה עם יתר יהודי דווינסק. לזוג לא היו ילדים.
  • חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה. ככל הנראה נספתה בשואה עם ילדיה (ידוע על שני בנים בשם צבי הירש ויהודה, המוזכרים בתשובות הגאון לבני משפחתו).
 
וכמובן איך ניתן לשכוח את רבינו האור החיים הקדוש שמפורסם שנתן את כל כח ההולדה בספריו
רבי חיים בן עטר היה נשוי במקביל לשתי נשים: פאצוניה בת קרובו העסקן העשיר רבי משה בן עטר, ואסתר לבית ביבאס. פאצוניה ואסתר עלו עמו לארץ ישראל והשתתפו בכל מסעותיה של החבורה המייסדת של "מדרש כנסת ישראל" וחיו עמו עד פטירתו בירושלים. לשתיהן לא היו ילדים עד יום מותן, אולם יש המיוחסים כצאצאיו [1] [2] ואולי בנות היו לו ורק בנים לא. שתיהן נפטרו בשנים הסמוכות לאחר פטירתו בסוף שנות ה-40 של המאה ה-18; השתמר תאריך פטירתה של אסתר: כ"ט באב ה'תק"ט, 13 באוגוסט 1749. שתיהן נקברו סמוך לקברו של בעלן בבית הקברות בהר הזיתים, ומצבותיהן שוקמו וחודשו לאחר מלחמת ששת הימים. מקובל שלא היו לו ילדים כלל. אך ישנה גירסה האומרת שלרבי חיים נולדו מספר בנות מאשתו השנייה, על פי השיעורים שלמד איתם בחומש כתב את ספרו.
 
הותיר אחריו שתי בנות מזיווגו הראשון:
  • רחל, אשת הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקוה. בשנת ה'תש"א נספתה בשואה עם יתר יהודי דווינסק. לזוג לא היו ילדים.
  • חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה. ככל הנראה נספתה בשואה עם ילדיה (ידוע על שני בנים בשם צבי הירש ויהודה, המוזכרים בתשובות הגאון לבני משפחתו).
אם אני לא טועה זה הגיע מאשתו השניה
 
צאצאיו
אשתו סאשיה בת רבי אפרים ילדה לו שמונה ילדים, מתוכם שלושה נפטרו בינקותם. היא נפטרה באביב ה'תקס"ז (1807) ממחלת השחפת, בעת שהותם אצל רופא באיזיאסלב, וארבעה חודשים לאחר מכן נשא בברודי את אשתו השנייה בתו של יחזקאל טרכטנברג, ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע.[29] שלוש מבנותיו זכו להתחתן ולהביא ילדים.

אדל, (נולדה בשנת תקמ"ז ונפטרה בגיל 77, בשנת תרכ"ד) אשת רבי יוסף יוסקא בן רבי אברהם דוב אוירבך מחמילניק, חתנו של רבי יעקב יוסף כ"ץ בעל התולדות יעקב יוסף, ובזיווג שני נישאה לגיסה רבי יצחק אייזיק מדוברובנה.
שרה, (נולדה בשנת תק"נ נפטרה בכ"ז בכסלו תקצ"ב) אשת רבי יצחק אייזיק מדוברובנה, לאחר פטירתה נשא את אחותה אדל, אביה אמר עליה "משרה איני מדבר בכלל מגודל מעלתה".
בנה רבי ישראל, נשא את חיה שרה בת רבי אהרן מצ'רנוביל ונכדת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי גדליה מליניץ, ממנו יצאה שושלת של אדמור"י חסידות מאלין.
מרים, נולדה בשנת תקנ"ב. נישאה לרבי פנחס זאב הלוי הורוויץ, בן רבי אריה לייב מוואלטשיסק, עלתה לארץ בשנת תקס"ט, לאחר פטירת בעלה ייבם אותה אחיו רבי חיים פייבוש[30], לא השאירה בנים.
בת שנפטרה בשנת תקנ"ז, ושמה לא ידוע.
חיה, נולדה ב-זלטיפולי בשנת תקס"א, בזיווג ראשון אשת רבי זלמן ליובארסקי מקרמנצ'וג, בזיווג שני אשת רבי אהרן זסלבסקי אב"ד קרמנצ'וג נכד בעל התניא.
בתה אדל נישאה לרבי אברהם מקוניב.
הילדה פייגא (נולדה תקס"ג נפטרה בקיץ תקס"ד).
הילד שלמה אפרים. אביו אמר עליו שהיה בו נשמת משיח[דרוש מקור], נולד בסביבות ראש-חודש ניסן תקס"ה נפטר משחפת בא' בסיוון תקס"ו.
הילד יעקב, נולד כחצי שנה לאחר פטירת אחיו שלמה אפרים, ברית המילה שלו הייתה שבת לפני חנוכה תקס"ז, נפטר בילדותו.
בשנת תשע"ה מצא ישראל מאיר גבאי את קברותיהם של שרה וחיה ובעליהן שנקברו בקרמנצ'וג והקים אהל על קברם[31], שחולל ונהרס מאז כמה פעמים על ידי אנטישמיים מקומיים[32][33].
רמח"ל נפטר בגיל 40 במגפת דבר עם אשתו ובנו בכ"ו באייר ה'תק"ו. בקרב כותבי תולדותיו מקובל כי נקבר בטבריה ליד קברו של התנא רבי עקיבא, אולם יש הטוענים כי נקבר בבית הקברות העתיק בכפר יסיף[12], מקום הקבורה שהיה מקובל עבור יהודי עכו באותה התקופה, שלא נהגו לקבור את מתיהם בעכו, בשל הספק שעכו איננה בתחומי ארץ ישראל. ויש הטוענים שהוא קבור בבית הקברות של עכו עצמה[13].
 
מנין לך? חיפשתי ולא מצאתי לכך מקור.

אבל קצת מרומז בקינה הגדולה שכתב עליו ר' שמואל הנגיד.
ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,
ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.
 
צאצאיו
אשתו סאשיה בת רבי אפרים ילדה לו שמונה ילדים, מתוכם שלושה נפטרו בינקותם. היא נפטרה באביב ה'תקס"ז (1807) ממחלת השחפת, בעת שהותם אצל רופא באיזיאסלב, וארבעה חודשים לאחר מכן נשא בברודי את אשתו השנייה בתו של יחזקאל טרכטנברג, ממנה לא נולדו לו עוד ילדים, ושמה אינו ידוע.[29] שלוש מבנותיו זכו להתחתן ולהביא ילדים.

אדל, (נולדה בשנת תקמ"ז ונפטרה בגיל 77, בשנת תרכ"ד) אשת רבי יוסף יוסקא בן רבי אברהם דוב אוירבך מחמילניק, חתנו של רבי יעקב יוסף כ"ץ בעל התולדות יעקב יוסף, ובזיווג שני נישאה לגיסה רבי יצחק אייזיק מדוברובנה.
שרה, (נולדה בשנת תק"נ נפטרה בכ"ז בכסלו תקצ"ב) אשת רבי יצחק אייזיק מדוברובנה, לאחר פטירתה נשא את אחותה אדל, אביה אמר עליה "משרה איני מדבר בכלל מגודל מעלתה".
בנה רבי ישראל, נשא את חיה שרה בת רבי אהרן מצ'רנוביל ונכדת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי גדליה מליניץ, ממנו יצאה שושלת של אדמור"י חסידות מאלין.
מרים, נולדה בשנת תקנ"ב. נישאה לרבי פנחס זאב הלוי הורוויץ, בן רבי אריה לייב מוואלטשיסק, עלתה לארץ בשנת תקס"ט, לאחר פטירת בעלה ייבם אותה אחיו רבי חיים פייבוש[30], לא השאירה בנים.
בת שנפטרה בשנת תקנ"ז, ושמה לא ידוע.
חיה, נולדה ב-זלטיפולי בשנת תקס"א, בזיווג ראשון אשת רבי זלמן ליובארסקי מקרמנצ'וג, בזיווג שני אשת רבי אהרן זסלבסקי אב"ד קרמנצ'וג נכד בעל התניא.
בתה אדל נישאה לרבי אברהם מקוניב.
הילדה פייגא (נולדה תקס"ג נפטרה בקיץ תקס"ד).
הילד שלמה אפרים. אביו אמר עליו שהיה בו נשמת משיח[דרוש מקור], נולד בסביבות ראש-חודש ניסן תקס"ה נפטר משחפת בא' בסיוון תקס"ו.
הילד יעקב, נולד כחצי שנה לאחר פטירת אחיו שלמה אפרים, ברית המילה שלו הייתה שבת לפני חנוכה תקס"ז, נפטר בילדותו.
בשנת תשע"ה מצא ישראל מאיר גבאי את קברותיהם של שרה וחיה ובעליהן שנקברו בקרמנצ'וג והקים אהל על קברם[31], שחולל ונהרס מאז כמה פעמים על ידי אנטישמיים מקומיים[32][33].

רמח"ל נפטר בגיל 40 במגפת דבר עם אשתו ובנו בכ"ו באייר ה'תק"ו. בקרב כותבי תולדותיו מקובל כי נקבר בטבריה ליד קברו של התנא רבי עקיבא, אולם יש הטוענים כי נקבר בבית הקברות העתיק בכפר יסיף[12], מקום הקבורה שהיה מקובל עבור יהודי עכו באותה התקופה, שלא נהגו לקבור את מתיהם בעכו, בשל הספק שעכו איננה בתחומי ארץ ישראל. ויש הטוענים שהוא קבור בבית הקברות של עכו עצמה[13].
לגבי הרמח"ל זה כדברי,
ולגבי רבי נחמן מברסלב סו"ס לא היה לו זש"ק.
 
ולגבי רבי נחמן מברסלב סו"ס לא היה לו זש"ק.
הרי
בנה רבי ישראל, נשא את חיה שרה בת רבי אהרן מצ'רנוביל ונכדת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי גדליה מליניץ, ממנו יצאה שושלת של אדמור"י חסידות מאלין.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

[URL='https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון
    למעלה