גדולי ישראל שהתייגעו רבות בצעירותם | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית גדולי ישראל שהתייגעו רבות בצעירותם | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
נראה לי דבעי להביא כאן את דבריו של הגר"י הוטנר זצ"ל.
שגדולי ישראל בצעירותם התייגעו קשות להשיג את מעלתם וגדולתם. ואכמ"ל.
מצטרף להנ"ל.
יותר יעזור לנו לדעת שגם גדולי ישראל התמודדו עם נסיונות
מאשר לחשוב שהיו מלאכים בגיל אפס..
 
יותר יעזור לנו לדעת שגם גדולי ישראל התמודדו עם נסיונות
מובא על הרקנאטי שעד גיל 80 (!) לא ידע ללמוד
ובכה הרבה על כך
עד שנפתחו לו מעיינות החכמה
וזכה לבר את הרקנאטי על התורה
(אין לי מקור,
פשוט גדלתי על זה,
ואשמח למקור)
 
מובא על הרקנאטי שעד גיל 80 (!) לא ידע ללמוד
ובכה הרבה על כך
עד שנפתחו לו מעיינות החכמה
וזכה לבר את הרקנאטי על התורה
(אין לי מקור,
פשוט גדלתי על זה,
ואשמח למקור)
סדר הדורות הביא את המעשה בשם ספר שלשלת הקבלה
בשנת ה''א נ'
אך לא הזכיר כלל את הגיל.
 
נראה לי דבעי להביא כאן את דבריו של הגר"י הוטנר זצ"ל.
שגדולי ישראל בצעירותם התייגעו קשות להשיג את מעלתם וגדולתם. ואכמ"ל.
מצטרף להנ"ל.
יותר יעזור לנו לדעת שגם גדולי ישראל התמודדו עם נסיונות
מאשר לחשוב שהיו מלאכים בגיל אפס..
פחד יצחק אגרות וכתבים אגרת קכח
יום ב' לר"ח אייר תשכ"ג.
אהובי חביבי,
שלום וברכה!
מכתבך הגיע לידי. ודבריך הגיעו ללבבי. דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התאורים הנמצאים בו. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה. רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלימות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ - חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות, והנסיגות לאחור שמצא החפץ - חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע, משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל. התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות הרי הוא דומה בעיניו כבלתי - "שתול בבית השם". שלפי דמיונות של נער זה להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן - עדן. ולאידך גיסא, לא להיות מורגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חפשי"

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלוה של היצר - טוב, אלא דוקא מלחמתו של היצר - טוב. ומכתבך היקר הנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר - טוב. באנגלית אומרים Lose a battle and win the war. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל, (אין בזה משום פתיחת פה לשטן) ובכמה מערכות תפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר הנצחון על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך. Lose battles, but win wars. החכם מכל אדם אמר "שבע יפול צדיק וקם". והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא. אף על פי ששבע יפול צדיק מ"מ הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה"שבע נפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאד. טוב זה יצר טוב. מאד זה יצר הרע.


אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באזניך, כי אילו היה מכתבך מספר לי על אודות המצוות ומעשים טובים שלך הייתי אומר שקבלתי ממך מכתב טוב. עכשו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקבלתי ממך מכתב טוב מאד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך אל תצייר לעצמך גדולים שהם ויצרם הטוב בבחינת חד - הוא. לעומת זאת צייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת - היצר, דע לך שבזה הנך מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה. דוקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דוקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים.
אינך רוצה לגנוב את דעתי, שאחשוב עליך שהנך נמצא בקו הטוב בעוד שבאמת הנך כך וכך, ועוד כך ושבע פעמים כך. ואני מה לי לכל השבע פעמים הללו. בשבילי עובדת היסוד היא כי במשך החורף העבר רכשת לך ידיעה הגונה בהלכות נזקי ממון. חזרת כמה פעמים על המס' שלמדת. לא תכחיש את זה. זו היא העובדא המכריעה. בעובדא זו גנוז סוד הנצחון במאבק היצרים שלך.
הנך כותב "לעולם לא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל אל חיל, אבל חבל כבר אבדה תקותי". אינני יודע כיצד אתה מעיז פנים להכחיש מציאות חיה, האם אתה לא עלית מחיל אל חיל מאותו זמן שנכנסת לבית מדרש?! מכיר אני אותך שאינך בעל - העזה כזה, אלא שהם הם הדברים, אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר עליך, הנך חושב בטפשותך ובתמימותך שכבר אבדה תקותך. דבריך פשוט מביאים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך הרע, אבל הסבל הזה הוא הוא הרחם של הגדלות. ראיתי את פניך בשעת עיון בהלכה. ראיתי את פניך בשעת הקשבה לשעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. האותיות החרותות על פניך בשעות הנ"ל הן אותיות של "סוף הכבוד לבוא". אין שביל הכבוד מתפתל דרך מישור; שביל הכבוד עובר מסתובב כנחש עלי דרך, וכשפיפון עלי אורח. ארסו של נחש בקרבך? - הוא ישופך עקב ואתה תשופנו ראש.
מצאתי לנכון להציע לך דברים הללו בכתב. הכונה היא לתת לך יכולת להזדקק להם מדי פעם בפעם. מובן מאליו שמפאת זה לא היתה הכונה אלא להקו הכללי. ובנוגע לנקודות פרטיות, בזה יפה כוחו של הדיבור החי פנים אל פנים.
אתה הוא השתול בבית השם!
בהשתתפות בסבלך, בבטחון בנצחונך, בתפלה להצלחתך, יצחק הוטנר
נ. ב. עכשו הנך מבין את המשפט הראשון של המכתב, כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התאורים הנמצאים בו.
 
שמא יפתח אי מי אשכול חדש
ובו יבואו סיפורים על גדולי ישראל שבקטנותם לא ידעו ללמוד
והועיל עמלם להצליח בלימוד
ידוע הסיפור על השדי חמד
איני יודע פרטיו ומקורו, אולי יוכל אותו אי מי שיפתח את האשכול, אף להביא את המעשה.
ישר כח
 
הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר התייגע באופן נורא וזה ידוע מאוד אצל מכיריו שזה פלא שהגיע למדרגות גדולות כאלו.
גם זמן הבחרות שלו היה רצוף נסיונות משיכה אל הציונות והחילוניות
ונ"ל שכל מי שחי אז ולא עזב את לימודיו
ראוי לכל הערכה!!!
 
גם זמן הבחרות שלו היה רצוף נסיונות משיכה אל הציונות והחילוניות
ונ"ל שכל מי שחי אז ולא עזב את לימודיו
ראוי לכל הערכה!!!
הוא התמודד עם נסיונות קשים ומרים מצד בני ביתו כידוע.
ובכל זאת לא איבד את שמחתו ואמונתו.
 
ר' יצחק אלחנן ספקטור (דברי החזו"א)
הקצות החושן (כנ"ל)

הנצי"ב (כנ"ל)
המהר"ם שיק
האדמו"ר מויז'ניץ הישועות משה (העיד על עצמו)
רבי שמואל ואזנר (רמז על עצמו)
לא נכון המהר"ם שיק בעודו ילד בן 11 ידע בע"פ כל ששה סדרי משנה והיה בעל כשרון
כמו כן הרב וואזנר בימי בחרותו המוקדמים התכתב בלימוד עם ר' שעיה פירסט והתקבל ליח"ל רק מדיבור בלימוד עם האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורא, שדיבר איתו בלימוד בג' הבבות וכ"כ התרשם עד שהמליץ לר"מ שפירא לקבלו
וכ"כ בספר ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא להרב דוד אברהם מנדלבוים ח"א עמוד שכז
אחד התלמידים שהתקבל לישיבה עפ"י שמועה שהגיע לאזניו בדבר שקידתו המרובה היה הגר"ש ואזנר שרבינו שמע אודותיו מאישי הקהילה בעיר מולדתו וויען
 
שימו לב זה שגדולי ישראל התייגעו בצעירותם. אומר שבלי יגיעה אי אפשר לגדול וזה לא אומר שעם יגיעה כולם יצאו גדולי ישראל
 
ר' חיים קמיל היה גאון ות"ח בקנה מידה עצום, בילדותו קראו לו שיש קמיל שמוחו היה אטום וסתום,
הרב וואזנר לא היה מגאוני ישיבתו בלשון המעטה ועמל בתורה והגיע לאן שהגיע
שמעתי מהגרא"מ בקאן שבבחרותו למד בישיבה לבחורים טיפשים וחלשים מאוד ועשה אז את השטיגען של החיים שלו בעמל מטורף באיזה מחסן ליד הישיבה עמל בכל התורה כולה ,בסדר אבל הוא גאון קדמון...
שמעתי פעם מהגרי"ב שרייבר (בן חייה רויזא לרפו"ש) שעל אף כישרונו המזהיר (או בגלל..) בבחרותו לא היה מגדדולי המתמידים והגם שידע הרבה אבל זה לא הגיע מהתמדה, ואחרי החתונה יום אחד הוא חזר הביתה בשעה מוקדמת ואשתו אמרה לו אתה לא חוזר הביתה לפני 12 שעות לימוד כל יום !!!
 
הקביעה לפיה "רוב גדולי ישראל התייגעו", אמנם נכונה. אך כדאי שלא לשכוח שרובם (עם לא כולם ממש), נולדו עם כישרון מזהיר. עמלם הגדול היה לנתב את הכישרון הזה, לעמלה של תורה.

תמיהני מדוע דבק דווקא בר' יצחק אלחנן זצ"ל הסיפור המשונה "יצחק אלחנן שמאלה". כל מי שיעיף מבט קל בקורות חייו [י"ל לאחרונה ספר ביוגרפיה על דמותו] יגלה שמדובר בעילוי עצום עוד בהיותו יניק. ברור שמדובר במיתוס, [ויש המייחסים את הסיפור הזה לנצי"ב זצ"ל, וג"כ ככל הנראה, האגדה הזו בגדר "לא הייתה ולא נבראה"]. גם הרב וואזנר זצ"ל, היה מוכשר להפליא [אפשר לעיין בקורות חייו בספר "עמוד ההוראה"]. ואם אמר על עצמו משהו, [גם בזה מסופקני] כנראה שכוונתו הייתה לחזק את בעלי הכישרונות ה"פחות בוהקים".

מצער לראות כיצד מנסים לחנך כיום את כל ילדי ישראל להיות "גדולי הדור" – כאילו שכולם ניחנו באותם כישרונות. הגיע הזמן להפנים, יש דברים שקשורים לכישרון מולד. לא לכל אחד יש אפשרות להיות "גדול". ברור שיש לחנך להתמדה ועמל תורה, אך הלחץ המיותר המוטל על ילדים ובחורים להיות "רבי עקיבא אייגר של הדור" יוצר עומס נפשי מיותר, אולי הגיע הזמן להכיר במציאות, ופשוט לחנך את הילדים למה שהם כן יכולים להיות, בכישרונותיהם שלהם, ולא במה שאנחנו "חייבים" שהם יהיו. גם הרב אליישיב, שאמנם לא היה ידוע בעל כישרון שכלי גדול, מ"מ היה לו את כישרון ההתמדה, חבל. ניתן לראות בחורים רבים שמחפשים את עצמם בכל מיני בתי כנסת נידחים, ומנסים לחקות את הרב אליישיב, לא יוצא מזה כלום, הם רק נשברים מאי יכולתם לשבת וללמוד ברצף ללא הפסקה.
 

הודעות מומלצות

למה נשים היום לא מברכות ברכת הלבנה?
מה שונה...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון