- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,462
- נקודות
- 1,280
יהודי הגיע יחד עם בנו, בר המצווה, להנחת תפילין אצל הרה"ק ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע. אותו יהודי לא היה מהמדקדקים בקלה ובחמורה. הרבי האיר לו פנים כדרכו והניח תפילין לבנו.
כשהסתיימה התפילה, שלף אבי הבן מתרמילו בקבוק ליקר ומגשי עוגה.
החסידים ראו ונבוכו. ברור להם שאי אפשר לסמוך על אבי הבן בהלכות כשרות, ומאידך, אם לא יטעמו מהפרוסות הנכבדות המונחות לפניהם, הוא עלול להיפגע. המתינו לראות כיצד ינהג רבם.
ה'אמרי חיים' ראה והבין, ניגש אל השולחן, ופנה אל החסידים בהפטירו: "גם אני נוהג כמותכם שלא לאכול בין 'תפילין דרש"י' לבין 'תפילין דרבנו תם'…" הוא צרר שתי פרוסות עוגה בתוך מפית והגיש למשמש, בציינו: "הנח לי זאת בחדרי, על שולחני".
מיהרו אף החסידים הנוכחים לנהוג כן, איש-איש צרר פרוסת עוגה ונטלו עמו. (יקותיאל יהודה גנזל)
כשהסתיימה התפילה, שלף אבי הבן מתרמילו בקבוק ליקר ומגשי עוגה.
החסידים ראו ונבוכו. ברור להם שאי אפשר לסמוך על אבי הבן בהלכות כשרות, ומאידך, אם לא יטעמו מהפרוסות הנכבדות המונחות לפניהם, הוא עלול להיפגע. המתינו לראות כיצד ינהג רבם.
ה'אמרי חיים' ראה והבין, ניגש אל השולחן, ופנה אל החסידים בהפטירו: "גם אני נוהג כמותכם שלא לאכול בין 'תפילין דרש"י' לבין 'תפילין דרבנו תם'…" הוא צרר שתי פרוסות עוגה בתוך מפית והגיש למשמש, בציינו: "הנח לי זאת בחדרי, על שולחני".
מיהרו אף החסידים הנוכחים לנהוג כן, איש-איש צרר פרוסת עוגה ונטלו עמו. (יקותיאל יהודה גנזל)