פורים דיני פרזים ומוקפין (1 צופה)

[איש האשכולות]

מאת הרב הלל מ.

א) ידוע שבכרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין את המגילה בטו', דין זה נאמר גם בכה"ג שכעת העיר אינה מוקפת חומה יותר, ואפילו אם הכרך הזה מקומו בחוץ לארץ (סימן תרפח ס"א). ולעומת זאת כל עיר שלא היתה מוקפת חומה מימות יהשע בן נו קורין בו את המגילה ביד' (סימן תרפח ס"ג).

ב) כתבו הפוסקים שמי שמחוייב לקרוא את המגילה ביום טו' אינו יכול לקרוא ולפטור את אלה שמחוייבים לקרוא ביום יד', וכן להיפך מי שמחוייב בקריאה ביום ביד' אינו יכול להוציא את מי שמחוייב לקרוא ביום טו', אלא שלענין דיעבד בן כרך שמחוייב בקריאה ביום טו' שקרא לבן עיר שמחוייב בקריאה ביום יד' ביד' יצא יד"ח (משנה ברורה סי' תרפח סק"ח בשם הפמ"ג).

ג) מי שהוא בן פרזים לא יעלה לתורה ביום טו' במוקפין, וכן להיפך מי שהוא בן מוקפין לא יעלה לתורה בקריאה דפרזים, אלא אם כן חל פורים בימי ב' וה' שאז בלא"ה הוא יום שיש בו חיוב של קריאת התורה (ס' אשרי האיש ח"ג עמוד שג בשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א).

 

[איש האשכולות]

דין עיירות המסופקות בארץ ישראל.

ד) מבואר בהלכה שכל כרך שיש ספק אם היה מוקף חומה מימות יהושע בן נון קורין בו את המגילה בשני הימים מספק, אלא שאינו מברך כי אם ביד' שהוא זמן קריאה לרוב העולם (סי' תרפח ס"ד).

והוא הדין במקומות המסופקים הנ"ל שיש לסעוד את סעודת פורים ולתת מתנות לאביונים בשני הימים מספק (מ"ב שם סק"י). ויש אומרים שיש גם חיוב לשלוח מנות לרעהו בשני הימים מספק (ביאור הלכה תרצה ס"ד בשם הפמ"ג).

ולגבי אמירת "על הניסים" בתפילה ובבהמ"ז במקומות המסופקים, מנהג בני אשכנז לומר בשני הימים ולא לחוש בזה להפסק (משנה ברורה סי' תרצג סק"ו בשם הפמ"ג). אולם מנהג בני עדות המזרח לומר על הניסים בתפילה ובבהמ"ז רק ביום יד' ותו לא (בן איש חי פרשת תצוה אות יד).

ולענין הוצאת ס"ת בטו' (במקומות המסופקים) לשם קריאת "ויבא עמלק" יש אומרים שאין להוציא ס"ת (פאת השלחן סי' ג), ויש שכתב שמנהגם היה להוציא את הס"ת בטו' מבלי לברך עליה לפניה ולאחריה (בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה אות יד).

ה) המקומות שיש בהם את הספק האמור הם: טבריה, יפו, צפת, חברון, שכם, לוד, בית שאן, באר שבע, עזה, עכו, וחיפה, ויש שהחמירו גם באשקלון, אשדוד, גוש חלב ורמלה. (מס' ארץ ישראל להגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל). ויש מי שהוסיף שגם בעיר "יריחו" יש להחמיר לנהוג שם פורים בשני הימים (הגר"י ליברמן שליט"א בשו"ת משנת יוסף ח"א סימן נג).

והנה למרות שמפורש בגמרא שלוד היה מוקף בודאות מימות יהושע בן נון (מגילה דף ד ע"א) ולפי"ז לא היה להם לקרוא את המגילה כי אם ביום יד', מ"מ כתבו פוסקי זמנינו שאין זה ברור שלוד של זמנינו הוא אותו לוד שמדובר עליו בגמרא, ולכן יש להורות לקרוא בו בשני הימים מספק (הוראת הגר"ש מסלאנט זצ"ל מובא בציץ הקודש (סי' נג) והגרי"י וייס זצ"ל בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן סא).

ומה שבזמן האחרון עקרו את המנהג לקרוא את המגילה בחיפה גם ביום טו', הוא ללא כל יסוד, ומן הדין לחדש את המנהג כפי שהיה נהוג מימי קדם (מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בקובץ תשובות ח"א סימן סח).

ו) ונחלקו הפוסקים לגבי מקום שהוא סמוך ונראה למקום אחר שמוטל בספק, שדעת מרן החזו"א (סי' קנג סק"ג) שגם במקום כזה יש לנהוג את כל מצוות הפורים במשך יומיים מספק.

ועל פי זה מובא שמנהג החזו"א זצ"ל היה לקרוא את המגילה בעיר בני ברק גם ביום טו' בלי ברכה מחמת הספק, היות ויש מיפו לבני ברק סמיכות בתים, או מחמת שנראית מן הבתים הגבוהים שבבני ברק (מס' דינים והנהגות של מרן החזו"א זצ"ל).

אולם יש פוסקים שחולקים וסוברים שאי"צ להחמיר לנהוג פורים בשני ימים במקומות שסמוכים למקום שבו עצמו נוהגים רק מכח הספק לקיים את כל מצוות הפורים ביד' וטו' (ביאור הלכה סי' תרפח ס"ד בשם החיד"א זצ"ל בברכי יוסף).

ולפי זה הוא הדין לגבי העיר תל-אביב הגם שביומא כי האידנא היא מחוברת לעיר יפו והם כעיר אחת ממש, אי"צ להחמיר לקרוא בו את המגילה גם ביום טו', מכיון שביפו גופיה לא קורין את המגילה בטו' אלא מספק (מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בס' הליכות שלמה מועדים ח"ב עמוד שנו).

ומן הטעם הזה (ועוד טעמים) דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א גם לגבי קרית ספר שאעפ"י שרואים בגובה העיר את העיר לוד, מ"מ אין קורין בו אלא ביד', כי הלא בלוד בעצמו מחמירים לקרוא גם בטו' רק מכח הספק, ומ"מ יחידים יכולים להחמיר על עצמם לקרות בב' הימים (ס' אשרי האיש ח"ג עמוד רצז).

 

[איש האשכולות]

דין עיירות המסופקות בחוץ לארץ.

ז) הנה באופן כללי כבר כתב המשנה ברורה (סי' תרפח סק"ט) שבמדינות אלו אין להסתפק שמא הן מוקפין מימות יהושע בן נון, לפי שהם מצפון ורחוקים מארץ ישראל, וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע.

אולם בכל זאת מצאנו כמה מקומות בחו"ל שמובא שנהגו לקרוא שם את המגילה בב' הימים מספק, וכדלהלן:

לגבי העיר "צור" מצאנו להרמב"ם שכתב שנהגו לקרוא שם את המגילה בב' הימים מספק (שו"ת פאר הדור סימן קה).

כמו כן לגבי העיר "דמשק" מובא שמהר"ח ויטאל זצ"ל החמיר לנהוג שם פורים גם ביום טו' (כף החיים סי' תרפח ס"ק כג).

גם אודות העיר "איזמיר" בטורקיה העידו שהמנהג לקרוא שם את המגילה יומים מספק (הגר"ח פלאג'י זצ"ל בשו"ת חקקי לב חאו"ח סימן כ).

וכן מובא שנהגו להחמיר בעיר "בגדאד" לקרוא את המגילה יומים מספק (בן איש חי ש"א פרשת תצוה אות יד).

גם לגבי העיר "פראג" מובא שיש חוקרים הטוענים שיש לה חומה זה כאלפי שנים, ולמרות זאת דעת הגאון מוהר"ר אלעזר פלעקס זצ"ל בספרו שו"ת "תשובה מאהבה" (סימן רי) שאין להתחשב בדעתם, ודי בקריאת המגילה בעיר "פראג" ביום יד', אולם לעומתו מצאנו באמת ב"חיי אדם" (כלל קנה ס"ח) שכ' שנוהגין בעיר "פראג" לקרוא מספק גם בטו' אך ללא ברכה.

 

[איש האשכולות]

דיני פרוז בן יומו ומוקף בן יומו.

ח) הנה נודע מה שאמרו בגמרא (מגילה דף יט ע"א) שפרוז בן יומו נקרא פרוז ומוקף בן יומו נקרא מוקף.

ולכן לדוגמא תושב ירושלים שיצא לבני ברק ודעתו היתה להישאר שם לאחר עלות השחר של יד', ובאמת נשאר שם עד לאחר עלות השחר, נקרא פרוז בן יומו ומחוייב לקרוא את המגילה ביד'.

והנה מי שהוא בן כרך (כגון שגר בירושלים) שהלך לעיר (כגון לבני ברק) בליל יד' ודעתו לחזור לכרך (ירושלים) קודם עלות השחר של יום יד', לא מיבעיא אם באמת מימש את מחשבתו זו וחזר לירושלים קודם עלות השחר של יד' שאז קורא את המגילה בטו' בלבד, אלא אפילו אם לא חזר ונתעכב בעיר בני ברק שלא מדעתו, ונשאר שם גם אחרי עלות השחר של יום יד', פטור מלקרות ביום יד' וקורא ביום טו' בלבד (שו"ע סי' תרפח ס"ה).

אכן מי שיצא מירושלים לבני ברק ותיכנן להיות בבני ברק גם לאחר עלות השחר, אולם לבסוף שינה את דעתו וחזר לירושלים קודם עלות השחר של יד' פטור מקריאת המגילה ביד', מכיון שסו"ס למעשה לא היה בבני ברק בעלות השחר של יד' (מ"ב ס"ק יב בשם הט"ז) , אולם דעת מרן החזו"א שהמקום שהיה נמצא שם בכניסת ליל יד' הוא הקובע. (והנה יש עוד הרבה מאוד פרטי דינים בזה, והרחיב הדיבור בזה בס' פסקי תשובות סימן תרפח, קחנו משם).

ט) כמו כן ידוע שיש מציאות להתחייב בכל מצוות הפורים הן ביד' והן בטו', שהרי אם יצא לדוגמא מירושלים לבני ברק ונעשה 'פרוז בן יומו' וקרא שם בלילה וביום, ושוב חזר לירושלים בליל טו' מחוייב לקרוא את המגילה בשנית בליל טו' ויומו. (ביאור הלכה סי' תרפח ס"ה בשם הירושלמי).

אלא שמבואר בהרבה פוסקים שהיות ויש הסוברים שאחרי שכבר יצא יד"ח מגילה ביד' שוב אינו מתחייב בקריאת יום טו' (אפילו אם הוא בן ירושלים), לכן עכ"פ לענין ברכה יש לחוש לדעתם ולקרוא את המגילה ביום טו' בלא ברכה (כף החיים ס"ק כט ומנחת יצחק ח"י סימן נד והגרא"ד הורביץ זצ"ל בשו"ת קנין תורה ח"ג סימן קא וס' שלמי מועד בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ולהבחל"ח הגר"מ שטרנבוך שליט"א במועדים וזמנים ח"ב סי' קפד).

וראוי מאוד שבכל אופן שיש ספק אם יכול לקרוא את המגילה בטו' בברכה, שישמע את ברכות המגילה מאדם אחר שמחוייב בודאי בקריאת המגילה בטו', ובזה יצא יד"ח על הצד היותר טוב (הגר"י דרזי שליט"א בשבות יצחק ח"ז עמוד כח בשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א).

י) והנה פשוט מאוד שמי שהוא בגדר 'פרוז בן יומו' שכמו שהוא מתחייב בקריאת המגילה, מתחייב נמי בכל שאר מצוות היום משלוח מנות, ומתנות לאביונים, וסעודת פורים, והוא הדין כמובן לגבי מי שהוא בגדר 'מוקף בן יומו' (הגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל בס' עיר הקודש והמקדש פט"ו והמנחת יצחק ח"י סימן נו).