אנסה לדייק יותר:
רבי הלל שחתר לאמת הפריע לו רגש בלי כיסוי.
אין לזה קשר למשמעות הפנימית של כל נדרי, כיון שרוב המתרגשים אינם מתרגשים מהמשמעות הזו של כל נדרי, בוודאי לא בציבור בו התנהל רבי הלל.
ואם תמצי לומר שאיהו לא חזו אבל נשמת ישראל שבקרבם מרגישה עוצם המעמד, זה נראה הסבר שפחות התאים לסגנונו של רבי הלל, וממילא מול עיניו היה נראה רגש שטחי, והדרה הביקורת למקומה.
