בגמ׳ גזירה משום שאלה ומשום שכירות, שאלה קנייה ואגרא קנייה וכו׳ ש״מ שכירות לא קניא, והשתא דאמרת שכירות לא קניא גזירה משום שכירות גזירה משום שאלה גזירה משום נסיוני.
ופרש״י בקושיית הגמ׳ שאלה קנייה – לימי שאלתה דכיון דחייב באונסין הרי היא שלו.
ויל״ע, א״כ למסקנת הגמ׳ אף שהוכחנו ששכירות לא קניא ולכן שייך לומר גזירה משום שכירות, מ״מ עדיין הקושיא שאלה קניה עומדת בעינה, שהרי קנאו לימי שאלתה להתחייב באונסין, וא״כ איך הגמ׳ אומרת שמכיון שאמרנו ששכירות לא קניא שייך לומר גם כלפי שאלה גזירה משום שאלה.
ופרש״י בקושיית הגמ׳ שאלה קנייה – לימי שאלתה דכיון דחייב באונסין הרי היא שלו.
ויל״ע, א״כ למסקנת הגמ׳ אף שהוכחנו ששכירות לא קניא ולכן שייך לומר גזירה משום שכירות, מ״מ עדיין הקושיא שאלה קניה עומדת בעינה, שהרי קנאו לימי שאלתה להתחייב באונסין, וא״כ איך הגמ׳ אומרת שמכיון שאמרנו ששכירות לא קניא שייך לומר גם כלפי שאלה גזירה משום שאלה.