כללי דצ"ך עד"ש באח"ב. (1 צופה)

[רבי]

הנה מכבר שגור ומשוגר בפי ווארט קצר מהגה"ק רבי יעקב אביחצירא זצ"ל שהוא רמז נאה על הסימנים שהיה נותן רבי יהודה:

דצ"ך- דמי צחנה כוננת
עד"ש- שפיכות דמים עזקת
באח"ב- אות ברית בשמירתו חיזקת.

ומסביר בספרו פתוחי חותם שאלו ג' דברים עמדו להם לישראל לזכות

א) דמי צחנה היא דם נדה ששמרו עליה גם במצרם בקדושה ובטהרה.
ב) שפיכות דמים, שלא שמעו לדברי פרעה הרשע להמית הילודים. וגם ח"ו לא עשו דין לפגוע בעצמם או להפיל ח"ו.
ג) אות ברית, שלא זנו אחרי אלהי נכר הארץ.

 

[אחת שאלתי]

בדיחה מפורסמת שבימי משפט בייליס קיבלו ראשי התיבות צורת פענוח מעניינת:

התובעים טענו שהראשי תיבות הם: דם צריכים כולנו על דבר שהרגנו בן אלקים חיים בירושלים. כלומר הם מצאו בזה "הוכחה" לאמיתותה של עלילת הם.

ועל כך השיבו חכמי היהודים שהפענוח הוא: דברי ציבראצ'קי כזב עלילת דם שקר, בייליס אינו חייב בהריגה.

 

[רבי]

למי שלא יודע על מה מדובר:

משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

ב-2 באפריל1911 נמצאה בסמוך לקייב גופתו של נער אוקראיני נוצרי בן 12 בשם אנדריי יושצ'ינסקי. פעילי ארגוני הימין הקיצוני "המאות השחורות" הפיצו את ההאשמה כי מדובר ברצח פולחני-דתי שבוצע על ידי יהודים ונועד להכין מדמו של הקורבן מצות לפסח.

אף על פי שבידי השלטונות היה מידע שקשר לרצח אישה בשם ורה צ'בריאק, שהתגוררה בקרבת מקום וחקירת המשטרה התמקדה בה ובחבורת פושעים שהייתה מתכנסת בביתה, מספר פקידי ממשל, ובראשם שר המשפטים עצמו, תמכו בגרסת הרצח הפולחני והדיחו את חוקרי המשטרה שהאמינו כי מדובר ברצח פלילי שבוצע על ידי צ'בריאק וחבורתה.

ארבעה חודשים לאחר גילוי הגופה, נעצר כחשוד ברצח, על סמך עדות שקר, יהודי בשם מנחם מנדל בייליס (אנ'), שעבד בבית חרושת סמוך למקום. הוא ישב בכלא במשך שנתיים עד שהועמד למשפט. משפטו התנהל בקייב בין 25 בספטמבר ו-28 באוקטובר 1913, היה מלווה בתעמולה אנטישמית אך גם במחאות פומביות ברוסיה ובעולם, ובסיומו זיכה אותו חבר המושבעים מכל אשמה. החוקרים מאמינים כי הרוצחים האמיתיים היו צ'בריאק ופושעים מחבורתה, אולם סוגיה זו נותרה בלתי פתורה. העלילה נגד בייליס היא עלילת הדם המפורסמת ביותר של המאה ה-20.