דרשות חז"ל

[חיים ארוכים]

יש דינים רבים אשר כתובים בפירוש בתורה, ויש שאינם קיימים אלא מדרשא (יג מדות התורה נדרשת בהם),
הסתפקתי מה המחייב בדרשות חז"ל האם הרמז (של יג מדות שהתורה נדרשת בהם), או הדרשה של חז"ל,
אני יביא נפק"מ רעיונית להמחיש את הצדדים-
לו יצויר שחז"ל לא היו דורשים דרשה מסוימת (מאי ידיעה), האם באמת הוא דין דאוריתא ורק זה לא התגלה והוי כשגגת ציבור, או דבאמת אין כזה דין, כי כל הדין הוא רק אחרי דחז"ל דורשים,

 

[הצעיר שבחבורה]

בנו"ט
אור החיים ויקרא יג, לז

ונראה כי ישוב המאמרים הוא.
כי הן אמת שכל דבר תורה נאמר למשה ואין חכם יכול לדעת יותר ממה שידע משה, והגם שתצרף כל דורות ישראל מיום מתן תורה עד שתמלא הארץ דעה אין חידוש שלא ידעו משה, אבל ההפרש הוא כי משה נתן לו ה' תורה שבכתב ותורה שבעל פה,
והנה האדון ב"ה בחכמתו יתברך רשם בתורה שבכתב כל תורה שבעל פה שאמר למשה, אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן הוא רמוז בתורה שבכתב​

וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה ללבש ההלכות שנאמרו למשה בסיני והסודות והדרשות כלן יתנו להם מקום בתורה שבכתב,​

ולזה תמצא באו התנאים וחברו תורת כהנים וספרי וכו' וכל דרושתם בכתובים אינם אלא על פי ההלכות והלבישם בתורת ה' תמימה שבכתב, ואחריהם ועד היום זו היא עבודת הקודש בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים שהם תורה שבעל פה, וזו היא עבודת התורה הנקראת ארץ החיים,
וענין זה לא נמסר למשה כולו לדעת כל תורה שבעל פה היכן היא כולה רמוזה בתורה שבכתב, ולזה אמרו ז"ל שדרש רבי עקיבא דרשות שלא ידעם משה, אין הכוונה שלא ידע משה עקרן של דברים הלא ממנו הכל אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, אלא שלא ידע סמיכתם ודיוקם היכן רמוזים בתורה, וזה לך האות מה שלפנינו שדרש הלל מהכתוב ההלכה שנאמרה למשה בעל פה ולא גילה ה' למשה עיקרה בכתוב ובא הלל ודרשה, ודברים אלו נכונים הם:​

 

[חיים ארוכים]

בנו"ט
אור החיים ויקרא יג, לז

ונראה כי ישוב המאמרים הוא.
כי הן אמת שכל דבר תורה נאמר למשה ואין חכם יכול לדעת יותר ממה שידע משה, והגם שתצרף כל דורות ישראל מיום מתן תורה עד שתמלא הארץ דעה אין חידוש שלא ידעו משה, אבל ההפרש הוא כי משה נתן לו ה' תורה שבכתב ותורה שבעל פה,
והנה האדון ב"ה בחכמתו יתברך רשם בתורה שבכתב כל תורה שבעל פה שאמר למשה, אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן הוא רמוז בתורה שבכתב​

וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה ללבש ההלכות שנאמרו למשה בסיני והסודות והדרשות כלן יתנו להם מקום בתורה שבכתב,​

ולזה תמצא באו התנאים וחברו תורת כהנים וספרי וכו' וכל דרושתם בכתובים אינם אלא על פי ההלכות והלבישם בתורת ה' תמימה שבכתב, ואחריהם ועד היום זו היא עבודת הקודש בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים שהם תורה שבעל פה, וזו היא עבודת התורה הנקראת ארץ החיים,
וענין זה לא נמסר למשה כולו לדעת כל תורה שבעל פה היכן היא כולה רמוזה בתורה שבכתב, ולזה אמרו ז"ל שדרש רבי עקיבא דרשות שלא ידעם משה, אין הכוונה שלא ידע משה עקרן של דברים הלא ממנו הכל אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, אלא שלא ידע סמיכתם ודיוקם היכן רמוזים בתורה, וזה לך האות מה שלפנינו שדרש הלל מהכתוב ההלכה שנאמרה למשה בעל פה ולא גילה ה' למשה עיקרה בכתוב ובא הלל ודרשה, ודברים אלו נכונים הם:​

לחץ כדי לכווץ...

ייש"כ,
מבואר דמשה ידע את כל הדינים הנלמדים, אך לא ידע מהיכן,
אך יל"ע מה בפועל מחייב אותנו היום בדרשות הללו האם מסירתם למשה (שידע שרמוז בתורה דינים אלו), או מה שדרשו חז"ל

 

[חיים ארוכים]

בפרשת חיי שרה כ' במדרש (והובא ברש"י) על כפילות סיפור אליעזר את כל אשר קרהו,
"יפה שיחתן של עבדי אבות משיחתן של בנים וכו' והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא"
והנה אם לימודים הם רמוזים במקרא מה ענינם לשיחת עבדי אבות
וע"כ דהלימוד הוא השיחה של חז"ל - הדרשה של חז"ל
וע"ז כ' ששיחת עבדי אבות עדיפא משיחת בנים

 

[ליחדא שמיה]

לכאו' יש להביא מקור לכך, מהא דפרק קמא דברכות מזכירין יצאת מצרים בלילות, אמר ראב"ע הרי אני כבן ע' שנה וכו' עד שדרשה בן זומא. הרי שעצם הדין היה קיים עוד קודם הדרשא.

 

[רפרם הלוי]

אך יל"ע מה בפועל מחייב אותנו היום בדרשות הללו האם מסירתם למשה (שידע שרמוז בתורה דינים אלו), או מה שדרשו חז"ל

לחץ כדי לכווץ...

כל ההלכות נמסרו למשה ומי שיבוא וידרוש פסוק בניגוד לדברי משה יאמר עליו "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" (הלכה בלשון חז"ל היינו "משנה" כמו שנשתייר בידינו בירושלמי ובתוספתא שנקראים המשניות "הלכות",
וכן משמע בקידושין דף מט.-: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה״, חִזְקִיָּה אָמַר: הֲלָכוֹת, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תּוֹרָה. מֵיתִיבִי: אֵיזוֹ הִיא מִשְׁנָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲלָכוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִדְרָשׁ! מַאי תּוֹרָה – מִדְרַשׁ תּוֹרָה.)
ולכן יש להבין כי הדרשות לא הם המחייבות אלא ההלכות שנמסרו למשה מסיני; והדרשות הם רק כפי שהובא כאן בשם האור החיים.