נח האם בן נח אסור בבהמה שמתה מאליה (1 צופה)

[גרינפלד]

כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה

בלקח טוב (המכונה פסיקתא זוטרתי) דרשו מפסוק זה פרט לנבלה, וכן יש בפירוש ר' שמואל בן חפני (פר' וישלח), והיינו שרק בהמה חיה שאדם המית אותה מותר לאכול, ולא מתה מאליה. והאריך בזה הרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ג פרק כא), והביאו בזה האחרונים (עי' הגר"י פערלא על הרס"ג) על הגמ' בחולין (צב, א-ב), ששלושים מצוות שקיבלו עליהן בני נח, ומקיימים מהם רק שלושה, אחד מהם שאין שוקלין בשר המת במקולין, ופירש רש"י בפי' א' "ואני שמעתי בשר בהמה שמתה מעצמה".

והנה הערוגות הבושם (פתיחה להלכות שחיטה) הקשה ע"ז קושיות, וכן עוד אחרונים, ובקהלות יעקב (חולין סי' ט) כתב שאי"ז מוסכם בתנאים, ובאמת ר"נ גאון (בהקדמה לש"ס) כתב שיש מוסיפין עד שלושים מצוות לבן נח, וא"כ הברייתא בסנהדרין שמנתה רק שבע אולי חולקת על זה. והנה הערוגות הבושם מקשה על הרמ"ע מפאנו, שהרי מבואר בחולין (קא, א) שאיסור נבילה לא חל על גיד הנשה, והרי זה מוסיף לבן נח, ודוחק לומר שמדובר בהתנבלה בשחיטה, עכ"ד.

ולכאורה זה מיושב היטב לרמ"ע לשיטתו בתשובה (סי' קכג, צויין בהגהת מהר"ב רנשבורג חולין קג, א) שכתב ליישב קושיית התוס' (שם) למה אבר מן החי לא חל על טריפה, והרי זה מוסיף על בן נח, ותירץ, שלא שייך מוסיף מכח בן נח, כיון שהגמ' אומרת שהקב"ה התיר להם את המצוות, וא"כ ה"נ כאן גבי מתה מאליה הרי עמד והתירן. אלא שיל"ע על דבריו בתשובה הנ"ל שהרי גר תושב כן חייב בשבע מצוות, עי' ריטב"א (מכות ט, א), וא"כ אם יש גר תושב בעולם, יכול האיסור אבר מן החי על טריפה כי זה מוסיף לגר תושב.​