אחרי שלמדנו בב"ק דף ב' ע"א שמהלשון ארבעה אבות - משמע שיש לכל אחד מהאבות - תולדות, בדף ג' ע"א הגמרא דנה אחרי תולדות של בור, ואחרי דו"ד הגמרא הסיקה שהתולדות הם אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו, הגמרא שואלת ה"ד? אי דאפרינהו - בין לרב בין לשמואל היינו בור. ואי דלא אפקרינהו אז לשמואל שלמד שכל תקלה ברה"ר זה בור - היינו בור. ואי לרב דאמר כולם משורו למדנו - היינו שור. ואז הגמרא אומרת שגם אם נרצה ללמוד לפי שמואל, שלפי שמואל יוצא שאבנו סכינו ומשאו היינו התולדות של הבור, הגמרא דוחה זאת ואומרת: מה לבור שכן תחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתם עליך, הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך, וע"ז אומר תוס' על המקום ד"ה וממונך: לאו דווקא גבי בור דלאו ממונא הוא, וכן גבי אש דפשיטא דאם הדליק גדישו של חבירו באש של אחר חייב, הוא אומר בעצם שלא מחייב שהגירסה הנכונה בגמרא\בברייתא היא עם המילה "ממונך", כלפי בור ואש.
בדף ד' הגמרא דנה בציטוט מהמשנה "ושמירתו עליך", ואומרת שאדם שמירת גופו עליו, התוס' על המקום ד"ה: אדם שמירת גופו עליו כותב: מכאן משמע שלא גורסים במשנה את המילה "וממונך" דא"כ היינו צריכים לשאול "וכי אדם ממונו הוא"? אלא מוכח שלא גורסים, ועל המשך התוס' יש 2 גירסאות, או לכתוב ומשום בור ואש נמי צריך למוחקו, שזו גירסת המהר"ם, או לכתוב ומשום בור א"צ למוחקו.
התוס' מסיים "כדפרשית לעיל", (בתוס' בדף ג' ע"ב) המהר"ם מפרש שמה שהתוס' כתב לעיל בתוס' ד"ה: וממונך: "לאו דווקא", זה מדבר דווקא שם, על הברייתא, - וע"פ הגהת הדבש תמר - הגמ'.
בדף ו' ע"א הגמרא לומדת כמה מקרים מסוף המשנה מהמילים: "הצד השווה שבהם", ולומדת אבנו סכינו ומשאו שהתחייבו וכן בור המתגלגל שהתחייב ועוד.. אצל אש הגמ' כתבה וממונך, אבל בור המתגלגל הגמ' לא כתבה ממונך, וצ"ע מדוע שינתה הגמרא?
דבר ראשון אפשר לאמר שזה שהתוס' לא הגיה שוב בדף ו' את המילה ממונך (שלא גורסים) אצל אש כי - הוא כבר הגיה בדף ג' ולא חוזר על זה שוב,
או כפירוש המהר"ם בתוס' בדף ד' ע"פ הגהת הדבש תמר, שהגמרא לא דיקדקה בלשונה, (אבל על לשון המשנה חייבים לאמר שלא גורסים ממונך לפי רב שכותב שמבעה זה אדם וגם אדם הוא לא ממונו, אבל לפי שמואל כן אפשר לגרוס במשנה ממונך ע"פ הגהת המהר"ם). ולכן היא כתבה ממונך אצל אש, למרות שבאמת ע"פ המהר"ם אש זה לא ממונך, ע"כ הגירסא הראשונה ע"פ המהר"ם בתוס' בדף ד',
הגירסא השנייה בתוס' בדף ד': ומשום בור א"צ למחקו, היינו למחוק את המילה ממונך, כי הרי רק בור הוא לא ממונך מהאבות במשנה וגם לפי רב שאומר שמבעה זה אדם יוצא שיש במשנה 2 אבות שהם לא ממונך - בור ואדם, ומ"מ גם לדעת רב אפשר עדיין לאמר שכן גורסים את המילה ממונך, כי זה הרי 2 מול 2, (2 אבות שגורסים בהם - ממונך, כלפי 2 אבות אחרים שלא גורסים בהם - ממונך) ולכן עדיין גורסים, ולכן ג"כ בדף ו' שהגמרא גרסה רק אצל אש ממונך, ואצל בור לא גרסה ממונך, שהרי בור הוא לא ממונך לפי כולם, ולכן הגמרא לא גרסה ממונך אצל בור המתגלגל, ואצל אש לפי הגירסה השנייה - אש זה כן ממונך, ולכן הגמ' כן גרסה - ממונך אצל אש, מ"מ קשה על הגירסה השנייה, שאיך היא כותבת שרק בור הוא לא ממונך, ואש זה כן ממונך והרי התוס' בדף ג' הביא ראייה מתוס' בדף כ"ב שכותב במפורש שאש היא לא ממונך! וצ"ע לפי הגירסה השנייה מדוע הגמרא כתבה שאש זה ממונך אם הרי התוס' כתב כתב שאש זה לא ממונך? ולכן שפיר טפי גירסת המהר"ם ע"פ הגהת הדבש תמר.
בדף ד' הגמרא דנה בציטוט מהמשנה "ושמירתו עליך", ואומרת שאדם שמירת גופו עליו, התוס' על המקום ד"ה: אדם שמירת גופו עליו כותב: מכאן משמע שלא גורסים במשנה את המילה "וממונך" דא"כ היינו צריכים לשאול "וכי אדם ממונו הוא"? אלא מוכח שלא גורסים, ועל המשך התוס' יש 2 גירסאות, או לכתוב ומשום בור ואש נמי צריך למוחקו, שזו גירסת המהר"ם, או לכתוב ומשום בור א"צ למוחקו.
התוס' מסיים "כדפרשית לעיל", (בתוס' בדף ג' ע"ב) המהר"ם מפרש שמה שהתוס' כתב לעיל בתוס' ד"ה: וממונך: "לאו דווקא", זה מדבר דווקא שם, על הברייתא, - וע"פ הגהת הדבש תמר - הגמ'.
בדף ו' ע"א הגמרא לומדת כמה מקרים מסוף המשנה מהמילים: "הצד השווה שבהם", ולומדת אבנו סכינו ומשאו שהתחייבו וכן בור המתגלגל שהתחייב ועוד.. אצל אש הגמ' כתבה וממונך, אבל בור המתגלגל הגמ' לא כתבה ממונך, וצ"ע מדוע שינתה הגמרא?
דבר ראשון אפשר לאמר שזה שהתוס' לא הגיה שוב בדף ו' את המילה ממונך (שלא גורסים) אצל אש כי - הוא כבר הגיה בדף ג' ולא חוזר על זה שוב,
או כפירוש המהר"ם בתוס' בדף ד' ע"פ הגהת הדבש תמר, שהגמרא לא דיקדקה בלשונה, (אבל על לשון המשנה חייבים לאמר שלא גורסים ממונך לפי רב שכותב שמבעה זה אדם וגם אדם הוא לא ממונו, אבל לפי שמואל כן אפשר לגרוס במשנה ממונך ע"פ הגהת המהר"ם). ולכן היא כתבה ממונך אצל אש, למרות שבאמת ע"פ המהר"ם אש זה לא ממונך, ע"כ הגירסא הראשונה ע"פ המהר"ם בתוס' בדף ד',
הגירסא השנייה בתוס' בדף ד': ומשום בור א"צ למחקו, היינו למחוק את המילה ממונך, כי הרי רק בור הוא לא ממונך מהאבות במשנה וגם לפי רב שאומר שמבעה זה אדם יוצא שיש במשנה 2 אבות שהם לא ממונך - בור ואדם, ומ"מ גם לדעת רב אפשר עדיין לאמר שכן גורסים את המילה ממונך, כי זה הרי 2 מול 2, (2 אבות שגורסים בהם - ממונך, כלפי 2 אבות אחרים שלא גורסים בהם - ממונך) ולכן עדיין גורסים, ולכן ג"כ בדף ו' שהגמרא גרסה רק אצל אש ממונך, ואצל בור לא גרסה ממונך, שהרי בור הוא לא ממונך לפי כולם, ולכן הגמרא לא גרסה ממונך אצל בור המתגלגל, ואצל אש לפי הגירסה השנייה - אש זה כן ממונך, ולכן הגמ' כן גרסה - ממונך אצל אש, מ"מ קשה על הגירסה השנייה, שאיך היא כותבת שרק בור הוא לא ממונך, ואש זה כן ממונך והרי התוס' בדף ג' הביא ראייה מתוס' בדף כ"ב שכותב במפורש שאש היא לא ממונך! וצ"ע לפי הגירסה השנייה מדוע הגמרא כתבה שאש זה ממונך אם הרי התוס' כתב כתב שאש זה לא ממונך? ולכן שפיר טפי גירסת המהר"ם ע"פ הגהת הדבש תמר.