*בזוהר חדש בראשית י"ג ע"ד: "תברא הארץ לא נאמר אלא תוצא הארץ, דבר שהיה גנוז בה, והוציאה כל דבר ודבר באותה הטבע הראוי לה להוליד ולהזריע מהם כדומה להם, הדא הוא דכתיב למינה". וכן בזו"ח נח כ"ב ע"א: "ויחל נח איש האדמה... רבנן אמרי איש האדמה - לפי שבשבילו עמדה האדמה בכוחה וטבעה, שנאמר (בראשית ה, כט) זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'"
*גמ' נידה כ "אמר רבי זירא, טבעא דבבל גרמא לי דלא חזאי דמא, דאמינא בטבעא לא ידענא, בדמא ידענא" וביעב"ץ בהגהותיו כתב: "נראה שהוא ענין טבע העולם, שנשתמשו במלה זו הרבה הטבעיים ומכאן לקחוה. ולא מצינו לה חבר בתלמוד.
*פירוש לפרקי אבות לרבינו בחיי בן אשר, פ"ג מי"ח-חכמת הטבע. והוא ידיעת ארבעה יסודות בסידורם ושינויָם וחזרתם זה לזה, האש והרוח והמים והעפר.
(*רבינו בחיי בבראשית ב, ד: "ביום עשות ה' אלהים וגו'. שם אלהים נופל על מעשה הטבע, ומעיד על החידוש, ושם המיוחד מעיד על קדמותו ומציאותו יתברך. וע"כ לא הזכיר השם המיוחד בכל מעשה הטבע רק שם אלהים, כי התורה רצתה להתחיל בסיפור החידוש, וע"כ הוצרך להזכיר השם המורה על המחדש, והוא הכינוי שנתחדש לו בבריאת עולמו. ואילו היתה כוונת התורה להתחיל בסיפור קדמותו ומציאותו יתברך היה ראוי להזכיר השם המיוחד המעיד על זה, וע"כ הזכיר הנגלה והסתיר הנסתר")
מובא בשם האבן עזרא ורמ"ק הטבע גימ' אלהים (זאת אומרת כשתוסיף את ה' לטבע תדע שזה ה')
(בפירוש הסודות של ראב"ע לאבן כספי בפרשת ואתחנן (עמ' 167): "דע, כי כל החכמים חברו ספר הנקרא גמטריא, וחשבו שעולה אלהים בגימטריא הטבע .וכן בפרדס רימונים לרמ"ק שער יז פרק ד: "וידוע כי עיקר הנסים הם מצד החסד, כי מצד הדין והגבורה הכל הוא בדרך הטבע, וכן עולה שם אלהים בחשבון הטבע)
*בספר התשבי לר' אליהו בחור בערך טבע: "לך לך מארצך, פירוש רש"י שאודיע טבעך בעולם, רוצה לומר הטבע והמזג הטוב שלך. ותמהתי כי לא מצאתי עוד זה הלשון בכל דברי רז"ל, ואיך לא זכרו דבר בטבעי בעלי חיים וצמחים. יש ספרים שכתוב בהם שאודיע טיבך בעולם, והוא מלשון טיב דלעיל, והוא הנכון".