שבועות האם משה רבינו ע''ה נתרפא מכבדות פיו ולשונו ביום מתן תורה או בזמן אחר (2 צופים)

[לב טוב]

רבינו בחיי שמות פרק ד פסוק יד (פרשת שמות)
(יד) ויחר אף ה' במשה. כל מקום שכתוב בהקב"ה חרון אף עושה רושם, וכאן עשה בו רושם, והוא מה שדרשו רז"ל שאבדה ממנו הכהונה, וזהו שאמר: "הלא אהרן אחיך הלוי", כלומר מזומן תחתיך לכהונה. ועוד דרשו בזה, שעשה רושם, שלא נתרפא לעולם, והיה אפשר שיעשה לו כבוד שירפאנו, כשם שעשה לו כבוד בקרון עור פניו, וזהו הרושם כשלא רפאהו, וכן דרשו: "הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא" ואתה לעולם לא תתרפא.
ויש להקשות
דברים רבה (וילנא) פרשה א סימן א (פרשת דברים)
הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו (שם /שמות/ ד) לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים מנין ממה שקרינו בענין אלה הדברים אשר דבר משה.
האם יש תשובה שלא תהיה סתירה בין המדרשים.

 

[אוהב ספר]

האם יש תשובה שלא תהיה סתירה בין המדרשים.

לחץ כדי לכווץ...

בדרך כלל אין שואלים סתירה ממדרש למדרש, ובפרט שאי''ז מדרש לפנינו אלא הובא ברבינו בחיי

 

[לב טוב]

ובפרטשאי''ז מדרש לפנינו אלא הובא ברבינו בחיי

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מאי נפק''מ שאין זה לפנינו
הלא לפני רבינו בחיי היה והאם זה לא מספיק לנו

 

[אוהב ספר]

לא הבנתי מאי נפק''מ שאין זה לפנינו
הלא לפני רבינו בחיי היה והאם זה לא מספיק לנו

לחץ כדי לכווץ...

אז זה אומר שזה מדרש אחר ומה שייך להקשות מזה על זה
גברא אגברא קרמית?

 

[לב טוב]

אז זה אומר שזה מדרש אחר ומה שייך להקשות מזה על זה
גברא אגברא קרמית?

לחץ כדי לכווץ...

בדרך כלל אין שואלים סתירה ממדרש למדרש, ובפרטשאי''ז מדרש לפנינו אלא הובא ברבינו בחיי

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי מאי נפק''מ שאין זה לפנינו
הלא לפני רבינו בחיי היה והאם זה לא מספיק לנו

לחץ כדי לכווץ...

שאלתי היתה
מה הקשר בין אין שואלים סתירה ממדרש למדרש
לבין זה שאין המדרש נמצא לפנינו
וכי אם אין זה מדרש שלפנינו הדבר מוכיח שהוא מדרש שחולק על המדרש שנמצא לפנינו
ואולי כפי שאני מבין כעת לא התכוונת לזה אך הלשון שהבאת נראה שעשית איזה שייכות בין הדברים
דבר נוסף מותר לשאול וצריך לשאול גם ממדרש למדרש
אלא שאם לא מוצאים תשובה אפשר לומר מדרשים חלוקים