האם צריך לכוון בחטאת לשם החטא המדוייק שזה נעשה?

[הערב נא]

ובשבת האם צריך לכוון על שם האב של המלאכה שנעשתה?

ומה הדין בשני אבות מאותה משפחה כגון נוטע וזורע גם שם צריך לכוון משום אב מסויים, היותר חשוב?

 

[הצעיר שבחבורה]

רמב"ם שגגות ב, ג
מי שלא נודע לו עצמו של חטא שחטא, אף על פי שידע בודאי שעבר על לא תעשה שיש בו כרת, הרי זה פטור מקרבן חטאת, שנאמר אשר חטא בה עד שידע החטא שחטא בו
רמב"ם שגגות ב
חטא ונודע לו חטאתו וחזר ושכחו הרי זה מביא חטאת לשם מה שהוא

 

[הצעיר שבחבורה]

ובשבת האם צריך לכוון על שם האב של המלאכה שנעשתה?

לחץ כדי לכווץ...

הרי חטאות חלוקות הן

 

[הערב נא]

חטא ונודע לו חטאתו וחזר ושכחו הרי זה מביא חטאת לשם מה שהוא

לחץ כדי לכווץ...

לכאו מוכח מפה שלא צריך לכוון על הקרבן לשם מה הוא, לפחות בדיעבד? מועיל להביא קרבן סתם בגלל שאני צריך להביא קרבן על חטא כל שהוא?

 

[אור זרוע לצדיק]

משנה מסכת זבחים פרק ד
לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח, לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ, לְשֵׁם הַשֵׁם, לְשֵׁם אִשִּׁים, לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ. וְהַחַטָּאת והאשם לשם חטא.
וברע"ב: לשם חטא - לשם חטאו שהוא מביאו עליו:

רמב"ם יד החזקה הלכות מעשה הקרבנות פרק ד
(יא) וצריך שתהיה מחשבתו בשעת שחיטת העולה לשם ששה דברים לשם הזבח ולשם הזובח ושהזבח להשם ברוך הוא ושיקטירו לאישים ושהקטרתו לריח בלבד ושריח זה נחת רוח לפני השם ואם שחט סתם כשר כמו שביארנו והשוחט חטאת ואשם צריך שתהיה מחשבתו לשם אותו החטא שבא עליו:

 

[הערב נא]

רמב"ם שגגות ב
חטא ונודע לו חטאתו וחזר ושכחו הרי זה מביא חטאת לשם מה שהוא

לחץ כדי לכווץ...

לשם אותו החטא שבא עליו:

לחץ כדי לכווץ...

דוחק לומר שלשם אותו חטא הכוונה היא כללית לשם החטא שחטא ולא צריך לכוון את החטא הפרטי, אבל עדיין כל דבריך הם לכתחילה שהרי שם בציטוט הראשון רואים שמועיל בדיעבד?